כשאדם שוקע במחשבות, הוא מנתח את חייו, מפרק את כל הסיטואציות האחרונות בהן לקח חלק, מדמיין את העתיד, מהרהר על העבר ומתמקד במקרים הדומיננטיים והמשמעותיים ביותר בחייו שבזכותם הוא מי שהוא בהווה. אלו הם הסלעים האיתנים שעליו האדם נשען כשהוא צריך תזכורת של הערכים המגבשים את אופיו. וככל האדם, גם סקיי זורקת מבט לאחור ובוחנת את חייה.
סקיי נולדה אל תוך משפחה ענייה וחסכנית שלא יכלה להרשות לעצמה לקחת אחריות על ילדה בת שש, שכל מעשיה ביום הם לשבת לצד אדן החלון ולהביט באנשים הקטנים שחולפים מולה. היא ראתה גברים, הלובשים חליפות מפוארות, מניחים את מזוודתם בתא המטען של המכונית היקרה. היא ראתה נשים צועדות בקצה המדרכה בעזרת נעלי העקב המבריקות והמתוקתקות שלהן. היא ראתה ילדים קטנים יושבים על הדשא הירוק, מלוכלכים וצוחקים בעודם משחקים עם הבובות שלהם. היא ראתה ילדות קטנות יושבות על הספסלים ומלקקות את הגלידה שנוטפת על בגדיהן. היא ראתה חיים שלמים שרצתה לקבל אך ידעה שאין ביכולתה להשיג.
בגיל שש היא ננטשה ליד בית היתומים, ולמרות שבאותו יום בהיר השמש זרחה והציפורים צייצו, הוא עדיין היה יום אפור ואפל עבורה. היא הועברה לידיים זרות ונאלצה לסמוך על כל אדם שנקלע לדרכה כי אף אחד מהם לא נשאר לנצח ולכל אחד יש תחליף. היא ידעה שגם לה יש תחליף ולכן ניסתה להיות הגרסה הטובה ביותר של עצמה, מעולם לא דרשה דבר כדי לא להוות עול על הסביבה ומעולם לא לקחה דבר כמובן מאליו כדי לא להידחות על ידי הזולת.
כשהגיעה לגיל שמונה-עשרה היא הרגישה שהיא נדחתה על ידי בית היתומים כשנזרקה לרחוב, אבל לפני שהיא הספיקה להתמקם ברחובות העזובים, הארי לקח אותה תחת חסותו והציל אותה. הוא לימד אותה להעיז לחלום, לימד אותה שזה בסדר לרצות דברים שאי אפשר לקבל, לימד אותה שגם היא לא נלקחת כמובן מאליו ולימד אותה שהוא יישאר לנצח. ואם לומר את האמת, היא רצתה שהוא יישאר לנצח כי היא אהבה אותו. ולמרות שהיא מעולם לא העיזה לבקש דבר או לרצות משהו, היא רצתה אותו. המכוניות היקרות, שהשקיפה עליהן מחלונה, לא עניינו אותה. נעלי העקב שמשכו את תשומת ליבה, לא הזיזו לה. הצעצועים, הגלידות והילדות שהיא לא זכתה לקבל, לא הטרידו אותה יותר כי מעולם לא היה מישהו שסיפק לה עבר, אבל עם הארי יש לה מישהו שייתן לה עתיד.
סקיי והארי חלקו חיים משותפים, ולמרות המכשולים שעצרו אותם בדרך, הם היו נחושים להתחיל חיים משותפים מחדש.
"תיכנסי לרכב" הארי פתח עבורה את הדלת וחיכה שתיכנס פנימה, בעודו מחייך חיוך רגוע ושליו.
"לאן אנחנו נוסעים?" סקיי שאלה בבלבול.
"אנחנו נוסעים למקום שאליו את שייכת" הוא אמר וסימן לה שנית להיכנס. חיוכה של סקיי התרחב בעודה נכנסת פנימה ומכחכחת בגרונה בעצבנות ובלחץ. היא הרעידה את אצבעותיה ושיחקה איתן ללא הפסקה עד שהבחינה בהארי נכנס ומחליק אל מושב הנהג. "הפעם," הוא הרים אליה את מבטו ולקח נשימה לפני שהמשיך, "אני לא נותן לך ללכת" אמר לפני שנשך את שפתו התחתונה והתניע את המכונית. תחילה, הוא התקשה לשמור על עיניו מכוונות אל הכביש כשהתפתה להביט בסקיי במקום. אך לאחר חשיבה מאומצת, החליט להתרכז בנהיגה כדי להגיע מהר יותר אל היעד ולהתפנות אל סקיי באופן מוחלט.
YOU ARE READING
Shots
Fanfictionכולם מכירים את הסיפור הטיפוסי בו מתאהבים ואז מביאים ילד לעולם. אבל איך זה מסתדר בשביל הארי וסקיי כשבסיפור שלהם הם קודם משתכרים, מביאים ילד, ומי בכלל חושב על להתאהב? "אני מזכירה לך שאתה זה שהזמנת אותי למשקה." "היה כתוב על הבקבוק שהמחיר הוא עשרים דולר...
