סקיי הניחה את שתי ידיה בצידי האסלה, לפני שהרימה שנית את ראשה וגל נוסף של קיא נשפך פנימה. היא התמקמה עם ברכיה על הרצפה הקרה כשנצמדה אל האסלה. היא ישבה בצורה הזאת מספר דקות, מכיוון שלא באמת ידעה מתי זה ייפסק, אבל היא כל כך רצתה שזה יקרה. עד כה, בתקופה הקצרה שהספיקה לעבור, לא היו לה תלונות כלל בנוגע להיריון שלה. אבל הבחילות האלו עברו כל גבול, ומי בעצם יוכל להסביר לה שזה אפילו לא החלק הגרוע ביותר, והגבול עדיין רחוק מלהיחצות?
"את בסדר?" ידו של הארי תומכת בגבה כשהוא ישב קרוב אליה, אבל רחוק מהסבל שלה. לא הייתה ברשותו היכולת לסבול מחצית מהכאב שלה, ואילו רק היה יכול אז הוא היה מתפשר לפחות על רבע מהכאב. הוא הרי לא הצליח אף להביט בשחרור הנוזלים של סקיי, והיא זו שהייתה צריכה גם להרגיש את הטעם החמצמץ ששרף את גרונה כשהנוזלים עשו את דרכם החוצה. לכן, התשובה המובנת מאליה לשאלה ששאל אותה הייתה, לא. הארי הושיט את ידו אל המגבת שהונחה על הכיור, ומשך אותה בעדינות למרות שהיה מעט רחוק ממנה. כשהשיג אותה, הוא הציע אותה לסקיי.
סקיי לא זזה ממקומה, עדיין לא נענתה להצעתו כשהקריבה את פניה אל האסלה פעם נוספת ואחרונה לבוקר הזה. כשהתרחקה, היא נשארה לשבת על הרצפה לצד הארי כשקיבלה את המגבת וניגבה את פיה במהירות. "אתה בסדר?" היא שאלה כשראתה את הבעתו שעדיין לא הצליחה להתגבר על האירועים האחרונים. הארי יכול היה להתמודד עם דברים רבים, ולכן הפתיע אותה כשלא יכול היה להתמודד עם דבר שולי כמו זה. כמובן מדובר בבחילות, לא בהיריון.
הוא הנהן באיטיות כששמר על קשר עין מתמשך. "אני מניח שאני מתחיל להתרגל לשגרה הזאת אחרי חודש שאני לוקח בה חלק" הוא כחכח בגרונו לפני שתיקן, "אנחנו לוקחים בה חלק."
"למה יש לך להתרגל? אני עושה את כל העבודה הקשה" היא אמרה בחיוך שמעיד על כך שמילותיה לא נאמרו ברצינות אם כי היו נכונות בהחלט. אבל זו לא הייתה כוונתה להמעיט בתפקיד של הארי, או בתפקוד שלו, כי העובדה שהסכים לגדל איתה את התינוק ולא לברוח כמו מחצית מהגברים שווה בשבילה הכל.
"אני מתרגל אלייך" הוא החזיר לה חיוך, "את חושבת שזאת עבודה קלה?"
"אני יודעת שלא" אמרה כשהעבירה את המגבת על פיה פעם נוספת. "אני מצליחה לחשוב על זוג הורים שלא הצליחו להתרגל אליי והחליטו לוותר עליי" אמרה לפני שהורידה את מבטה כדי לבחון את העיצוב המדויק של המרצפות. כשהרימה את מבטה, הבחינה במבטו המבולבל של הארי לנוכח דבריה, ובכדי להסביר את פשר ההודאה היא הוסיפה, "היום. היום לפני שתיים-עשרה שנים זה קרה."
הארי הנהן בראשו כשזז מעט ממקומו, כדי שיוכל לשבת מול סקיי ולהביט בה בישירות. "הם הפסידו בת ונכד" אמר הארי ומיד הוסיף, "או נכדה. לא אכפת לי מה את מגדלת בתוך הבטן שלך כל עוד זה בן" הנימה הסרקסטית נשמעה בקולו כשניסה בעצם לנקות את האווירה העכורה שנוצרה.
YOU ARE READING
Shots
Fanfictionכולם מכירים את הסיפור הטיפוסי בו מתאהבים ואז מביאים ילד לעולם. אבל איך זה מסתדר בשביל הארי וסקיי כשבסיפור שלהם הם קודם משתכרים, מביאים ילד, ומי בכלל חושב על להתאהב? "אני מזכירה לך שאתה זה שהזמנת אותי למשקה." "היה כתוב על הבקבוק שהמחיר הוא עשרים דולר...
