chapter 22

719 89 172
                                    

סקיי התהפכה במיטתה כשהתגלגלה לחלקה השני. ידיה הונחו על כריתו של הארי, כשציפתה להיתקל בגופו אך ללא הצלחה. סקיי הזיזה את ידיה על כריתו וחיפשה אחר חלקי הגוף שלו כשפעולתה לוותה באנחה. "בכל בוקר מזוין" היא מלמלה כשמצמצה במהירות. היא פקחה את עיניה והבחינה בחלקה הריק של המיטה, "איפה הוא?" סיננה בלחש. 

סקיי שלחה את ידה אל השידה הצמודה למיטתה, והרימה את הנייד שלה על מנת לבדוק מהי השעה. הנייד שלה הציג את המספר שתיים-עשרה, וסקיי מיהרה להתרומם כשהבינה שנפלה לשינה עמוקה. היא משכה מגופה את השמיכה והניחה את רגליה על הרצפה, לפני שקמה לכיוון חדר השירותים המחובר לחדרה. 

היא נעמדה מול המראה והבחינה בשיערה הפרוע ובאיפורה המרוח. "לא פלא שהוא ברח" היא צחקה כשבחנה את פניה בזמן שפתחה את זרם המים. היא מילאה את כפות ידיה במים והצמידה אותן אל פניה, משפשפת באיטיות את שאריות האיפור המעושן שלה מחגיגות אמש. סקיי משכה את המגבת בעיניים עצומות לפני שניגבה את פניה וחזרה להביט בהשתקפותה במראה.

סקיי לקחה את מברשת השיניים שלה ומרחה עליה שתי שורות מתוך משחת השיניים, לפני שהרטיבה מעט את המברשת והכניסה אותה אל תוך הפה. היא צחצחה את שיניה בעזרת ידה השמאלית, כשהשתמשה בידה הימנית למען איתור המסרק שלה. סקיי ירקה אל הכיור כשהרימה את המסרק והברישה אותו בשיערה. היא אספה את שיערה בגומייה כשעשתה את דרכה חזרה אל תוך חדרה.

סקיי סידרה את כותונת הלילה החומה שלה על גופה כשנעמדה לצד השידה שלה על מנת להרים את הנייד שלה. היא עמדה להחליק את אצבעה על המסך, בדיוק כשהבחינה במשהו שונה. סקיי הרימה את ראשה לכיוון המיטה והביטה במעטפה שנחה על הסדין הלבן. 

"זה תמיד היה כאן?" היא סובבה את ראשה סביב החדר כשניסתה להבין מאין הגיעה המעטפה. "הארי?" היא קראה כשהתקרבה אל לב המיטה והרימה את המעטפה. "אתה מנסה לשגע אותי?" שאלה באנחה כשסובבה את המעטפה והבחינה בכתוביות. האותיות המשורבטות התחברו למילה 'הפתעה' שנשחקה, כשסקיי מיהרה לפתוח את המעטפה בחיוך. "אלוהים אדירים" היא קיפלה את המכתב במהירות והתקדמה אל היציאה.

המכתב שהיה במעטפה, הכיל מפה מצוירת שהייתה מוכרת לסקיי מאלבום תמונות הילדות של הארי. המפה הנחתה אותה להגיע אל החצר, והיא עשתה את דרכה אליה בחיפזון. כשהרימה את מבטה, היא הבחינה בהארי עומד מולה כשהיה לבוש בטוקסידו. הוא עמד ביציבות כשידיו היו משולבות מאחורי גבו, והוא חיכה לה שתצעד לקראתו.

"מה אתה עושה?" היא מלמלה כשנעמדה מולו.

"את יודעת מה אני עושה" הוא נשך את שפתו התחתונה בחיוך.

"אל תעשה את מה שאני חושבת שתעשה" היא ביקשה.

"זה לא ישנה את הדרך שבה אני מרגיש כלפייך" הוא השיב. 

ShotsWhere stories live. Discover now