chapter 20

818 88 25
                                    

סקיי תופפה עם אצבעותיה על רגליה בעצבנות ובלחץ כשלקחה נשימה עמוקה והרימה את מבטה אל הארי שישב לצידה, במושב הנהג בעוד שמבטו השקיף מבעד לחלון המכונית כשחיפש חנייה ראויה. עקב האנרגיה הרבה שהקדיש למען איתור החנייה הוא כלל לא הבחין במצב הרוח של סקיי. לפחות עד שהיא יידעה אותו.

"אני כל כך לחוצה" היא מלמלה כשמהירות התיפופים של אצבעותיה גברה. 

"אל תהיי" הוא חייך כשהשאיר את מבטו מכוון אל המראה הצדדית של הרכב. "מדובר בבדיקה שגרתית" ניסה להרגיע אותה כשהזכיר לה את מטרת הפגישה.

"בדיקה שגרתית?" היא גיחכה, "ממתי בדיקה שקשורה לסוכרת הריון היא שגרתית?"

"עבורך היא שגרתית" קולו נשאר יציב ביחס לקולה הלחוץ של סקיי. 

אני לא רוצה שגרה של בדיקות" היא רטנה, "אני רוצה להעלים את הסוכרת. אני רוצה למנוע אותה, הארי, אין דרך למנוע אותה?"

"לא" הוא מלמל כשהחל במלאכת החנייה. כשסקיי הבחינה בהארי מחנה את הרכב היא שקעה עמוקות בלחץ שהרגישה כי ידעה שמדובר בעניין של דקות ספורות עד שייצאו מהרכב ויצעדו אל תוך בית החולים לפגוש את פייטון. "את לא יכולה להעלים את הסוכרת אבל אנחנו כן יכולים לטפל בה" המשיך כשכיווץ את גבותיו בריכוז והשחיל את הרכב בין שתי מכוניות אחרות.

"אתה לא מפחד שהעובר ייפגע? אתה לא חושש מסכנת חיי התינוק שלנו?"

"אני סומך עלייך" הארי אמר בקול רגוע, "אני יודע שאת תעשי כל דבר כדי לשמור על הילד הקטן שלנו שגדל בתוך הבטן שלך, ואני יודע שאת לא תעשי דבר שיסכן את הבן שלנו. זאת המשמעות של שמירת היריון" הוא גיחך כשניתק את המפתחות מהרכב.

"שמירת היריון-" סקיי הרימה את ידיה והניחה אותן בצידי ראשה, "זה כל כך מעצבן" היא חשקה שיניים ונאנחה. "אתה יודע כמה זה קשה לשכב במיטה כל היום ללא היכולת לזוז? אתה יודע כמה זה נהיה מעייף עבורי לרדת מספר בודד של מדרגות?"

"את צודקת" הוא מלמל, "מעולם לא חשבתי על זה. את בהחלט נראית סובלת כשאני מביא לך כל דבר אל המיטה או מרים אותך במדרגות" הוא צחק כשהבהיר לה את הטון הסרקסטי בדבריו.

"תשתוק" היא הדפה אותו קלות בכתפו לפני שלקחה נשימה עמוקה, "זה פשוט מעצבן להיות מוגבל בתנועות או ביכולות. אני לא יכולה לעשות דברים שעשיתי לפני, ואני לא יכולה לפעול לפני שאני חושבת כמה פעמים לפני."

היא לא הייתה מודעת לכך שהארי מכיר את ההרגשה עליה היא מדברת משום שמאז שהיא נכנסה לדירה שלו, הוא מרגיש שיש ביניהם מחסום שהוא לא מצליח להפיל או לדחוף. הוא מרגיש שהוא מוגבל בתנועותיו ולא יכול היה להרחיק לכת עמה, למרות שעשה זאת לפני. ובכנות, הוא רצה להרוס את המחסום ששכן בינם, יותר מכל דבר אחר. ולמען האמת, לראשונה הוא מרגיש כאילו המחסום מתחיל להפגין חולשה ולהיסדק.

ShotsWhere stories live. Discover now