chapter 29

673 75 39
                                    

"אני אחזור אלייך" הארי מלמל מבעד לקו הטלפון. הוא הוריד מטה את ידו שאחזה בנייד וניתק לאחר שסיים את השיחה, החליף את מבטיו בין סקיי אשר המשיכה לעמוד מעבר לכביש לבין הנייד שעדיין הציג את שמה של קווין. הוא תהה והתעמק בצירוף המקרים שהתרחש אבל התעשת על עצמו והחל לזוז ממקומו לכיוון דלת הכניסה של הדירה.

"לאן אתה הולך, אריק?" שאלה מלאני לאחר שהתרוממה באיטיות וסובבה אליו את מבטה. היא צפתה בו מסתובב אליה ומגחך לפני שפתח את פיו.

"אני הולך להחזיר אליי את החברה שלי" אמר לפני שהוסיף בחיוך, "טיפאני."

"לא קוראים לי-" מלאני לא הספיקה לסיים את המשפט שלה, וכבר, הארי הספיק לפתוח את הדלת ולצעוד עד שיצא מהדירה. הוא סגר אחריו את הדלת על מנת למנוע אינטרקציה בין מלאני לסקיי, אבל אולי כבר היה קצת מאוחר מידי בשביל זה. סקיי צפתה בשניים עושים את דרכם אל הדירה בשעת לילה מאוחרת, וכבר, התרחישים הספיקו להשתלט על מוחה. הם גם הקפיאו אותה במקומה, אבל כשהבחינה בהארי מתקרב היא התנערה מהקיפאון בו הייתה שקועה והכניסה מחצית מגופה אל המונית.

הארי, שהגביר את הקצב, הספיק להתייצב לצד המונית ולתפוס את פרק כף ידה. הוא משך אותה בעדינות החוצה ונעמד מולה, מתנשף ומנסה להסדיר את נשימתו. "אני לא יודע למה את כאן ואני לא רוצה לדעת למה התכוונת לעזוב" הוא הבהיר ואז עצר כדי לקחת אוויר לפני שהמשיך, "אבל זה לא משנה כי מה שחשוב זה שאת פה עכשיו" חייך, "התגעגעתי אלייך" הוא נשך את שפתו התחתונה קלות כשהמשיך להביט בה. סקיי הרגישה לא בנוח עקב מבטיו הנוקבים והממושכים ולכן הסיטה את מבטה ממנו. "אני שמח לראות אותך" הארי ניסה את מזלו שנית.

"אל תשמח" היא מלמלה בקול חרישי וחלש, "זאת עלולה להיות הפעם האחרונה שתראה אותי" העירה בפשטות.

הארי צפה בה במשך מספר שניות, בוחן אותה במבט רציני, אך בתום אותן שניות הוא החל לגחך ולצחקק כתוצאה מהעצבים המשתלטים עליו. "חשבתי כך במהלך השבוע האחרון" הוא הודה, "אבל אני רואה אותך פעם נוספת."

"אני לא כאן בגלל הסיבות שאתה חושב עליהן" היא הבהירה, "אני לא כאן כדי לחזור אליך אלא כדי לקחת את הדברים השייכים לי שנמצאים אצלך בדירה" היא שיקרה בנחישות, ללא גמגום וללא היסוס. הרי הדברים ששכחה בדירתו לא עניינו אותה כלל, ולא הטרידו את מחשבותיה, אבל עליה היה להמציא תירוץ אמין להימצאותה ברחוב שבו הוא גר.

הארי כחכח בגרונו וכיווץ את גבותיו, מעביר את מבטו סביב לפני שמנחית אותו בחזרה עליה. "לפני ארבעה חודשים וחצי את הופעת בדירה שלי, הודעת לי שאת בהיריון ממני ושאת לא מתכוונת לערוך הפלה, התחננת שאקח חלק בתהליך והבטחת שאם לא אעשה זאת את תיעלמי מחיי" הזכיר לה נשכחות, "את לא יכולה להיעלם עכשיו כי הייתה לך הזדמנות לפני ארבעה חודשים וחצי, ופספסת אותה" הבהיר לה בקול יציב ומונוטוני. "פספסת אותה" הוא חזר על מילותיו.

ShotsWhere stories live. Discover now