צ'יזבטים

חור המנעול

פעם אחת, לפני הרבה זמן, איש אחד היה בדרכו חזרה אל ביתו ממקום רחוק מאוד.

לפני שאפילו עבר חצי דרך, נגמר לאיש כל הדלק והוא עצר בצד הכביש. האיש, עייף ועצבני מפני שהייתה זו שעת לילה מאוחרת, יצא מהאוטו והסתכל סביבו.

הוא נמצא על כביש אגרה שנמשיך יותר מחמישים קילומטרים, באמצע שום מקום, בלי אוכל או מים או אפילו מקום חם לישון בו.

בלי שום ברירות, הוא התחיל ללכת.

האיש הלך שעות על גבי שעות, מה שבשבילו הרגיש כמו נצח, עד שהגיע לבית קטן, עשוי מעץ ובעל שתי קומות, הנמצא בצד הכביש.

האיש דפק על הדלת ולאחר כמה זמן פתחו לו את הדלת שני אנשים. האחת בת, בסביבות שלושים, והשני בן, שנראה בערך בגילה של הבת.

האיש סיפר להם על מה שקרה והזוג הצעיר (שהתברר כזוג מאוד אדיב ונחמד) הזמין אותו לישון ולאכול אצלם.

הם הכינו לו ארוחת ערב יוצאת דופן, טעימה במיוחד, ואפילו נתנו לו חדר משלו לישון בו.

הזוג הצעיר הראו לאיש את ביתם: הכין השירותים, לאן ללכת אם הוא רעב, ומהו כל חדר וחדר בבית.

להפתעתו של האיש, הזוג הצעיר דילגו על דלת אחת מבלי לומר מילה לגביה.

"סליחה?" שאל האיש. "אני לא רוצה להישמע חצוף, אבל לא הסברתם לי מה נמצא בחדר הזה."

הזוג הצעיר החליפו מבטים. הבן נראה מהסס, כאילו אינו בטוח אם לומר לאיש מה נמצא בחדר, בזמן שהבת נראתה כאילו היא משכנעת את בעלה שאפשר להסביר לאיש מה נמצא שם.

לאחר דקה ארוכה, הבת שברה את השתיקה. "זה החדר של הבת שלנו, אבל בבקשה אל תיכנס."

האיש הנהן בראשו והמשיך ללכת אחר הזוג הצעיר בזמן שהראו לו את שאר החלקים בבית.

הוא היה כל כך שמח על כך שבכלל הם נתנו לו להיכנס, שלא שאל שום שאלות לגבי הבת שלהם.

**********

באמצע הלילה, האיש קם והלך לשירותים.

בזמן שהלך במסדרון הארוך המוביל אל השירותים, הוא שמע רעש משונה מגיעה מהמשך המסדרון. זה נשמע כאילו מישהו גורר משהו, וזה הגיע מהחדר של הילדה.

הרעש פסק.

האיש, עכשיו קצת מסוקרן, הציץ מבעד לחור המנעול אל תוך החדר.

שם בפנים, הוא ראה ילדה בסביבות גיל העשרה, יושבת על כיסא באמצע החדר ומסתכלת על הקיר, כך שגבה מופנה אליו.

האיש חשב שבטח הוריה הענישו אותה והיא כועסת, לכן לא הציק לה והלך לדרכו.

מאוחר יותר בלילה, הוא קם שוב, הפעם צמא.

הוא ירד במדרגות לקומה הראשונה ולקח כוס מים. לאחר שסיים, עלה אל הקומה השניה והלך במסדרון אל חדרו.

הפעם הסקרנות גברה עליו, והאיש הציץ מבעד לחור המנעול שוב. הפעם, כל מה שהוא ראה היה אדום.

הוא חשב שכנראה הזוג הצעיר צבעו את החדר, או שהילדה שמה שם חתיכה של בד.

הוא חזר אל חדרו והלך לישון.

**********

בבוקר, ירד האיש למטה אל הקומה הראשונה והתיישב כדי לאכול ארוחת בוקר.

כשהזוג הצעיר שאלו אותו איך הוא ישן בלילה, הוא אמר להם שמצוין.

"או, ועבודה מעולה עשיתם בצביעת החדר של הבת שלכם!" אמר, מנסה להיות נחמד אחרי כל מה שעשו בשבילו.

הזוג הצעיר נראה מבולבל.

"אנחנו לא יודעים על מה אתה מדבר," אמרה הבת.

"כן," המשיך הבן, "לא צבענו שום חדר."

האיש התחיל לחשוד בהם הפעם.

"יש משהו לגבי הבת שלכם שאתם רוצים לספר לי?" הוא שאל.

הבן והבת החליפו מבטים שוב.

לבסוף אמר הבן, "כן. הבת שלנו מתה לפני שנה וחצי, והייתה לה עין אחת שכולה אדומה."

ואז, דמו של האיש קפא. כי הוא הבין, שכשהוא הסתכל בחור המנעול וראה רק אדום, זה בעצם היה העין של הבת שלהם, מסתכלת עליו בחזרה.

_______________

תודה רבה לכל מי שקורא את הספר שלי!! D-;
בבקשה תצביעו אם אהבתם את הצ'יזבט★
כל אחד שיכתוב כמה הפחיד אותו הסיפור הזה מ1 עד 10, ותיהיו כנים אף אחד לא ישפוט אתכם אם פחדתם.
apandora ♥