איש הכובע

1.3K 88 133
                                    

החדר היה מסודר יחסית לילד בין ארבע. לא היו צעצועים על הרצפה, הבגדים היו מקופלים יפה בארון, וכל הספרים היו בערימה אחת גדולה בפינה של החדר.

הילד בן הארבע ישן על מיטתו הקטנה. חזהו עלה וירד בקצב נשימותיו, ועיניו היו סגורות. אצבע אחת בצד ימין שלו זזה, ואז הפסיקה לאחר שניות אחדות.

פתאום יצא ממתחת למיטה איש קטן ומוזר. לאיש היו עיניים גדולות ושחורות. היה לו שפם גדול ומטופח ממש מעל לפיו הגדול. לא היה לו אף, אבל היו לו אוזניים מאוד גדולות. כובע גדול ושחור היה על ראשו של האיש. בתוך רצועת הבד שסובבה את הכובע היו תקועים חמישה עשר קלפים אדומים.

האיש הקטן והמשונה התמטח ואנחה חלושה נפלטה מפיו. הילד הקטן זז בגלל הקול המוזר ששמע, אבל מיד חזר קצב נשימותיו להיות איטי והוא הפסיק לזוז.

האיש הקטן צחקק לעצמו והתקרב אל הילד. הוא הושיט את ידו החוצה וליטף את קצה אפו.

עיניו של הילד נפתחו בבת אחת בגלל המגע הפתאומי שהרגיש, והוא התיישב במיטתו ושפשף את עיניו.

הוא הביט באיש המוזר שלפניו בתמימות. "מי אתה?" שאל אותו.

האיש הקטן הוריד את כובעו והשתחווה, חושף ראש נטול שערות לחלוטין. "שמי הוא וויליאם, אבל אני מעדיף שתקרא לי איש הכובע. השם הולם אותי לא?" שאל בצחוק.

הילד הקטן חייך אל האיש המוזר. "היי איש הכובע! אני ג'ייק!"

"נעים להכיר אותך ג'ייק," אמר איש הכובע והחזיר את כובעו אל ראשו.

"אבל..." הילד הביט  באיש בסקרנות. "למה התחבאת לי מתחת למיטה?"

איש הכובע חייך חיוך גדול אף יותר מהקודם, אך בפנים השתוללה לה סערה ענקית. הם תמיד מצליחים להגיע אליו איכשהוא, הפרחחים הקטנים האלה. גם ג'ייק, עד כמה שהוא תמים, יכול להרוס לו את הכל אפילו מבלי לדעת.

"בגלל שההורים שלך לא יתנו לנו להיות חברים..." הוא אמר בעצב. "ואתה רוצה שנהיה חברים, נכון ג'ייק?"

ג'ייק נשך את שפתו התחתונה והביט באיש הכובע בחשש. "אני לא יודע..."

איש הכובע הזיל דמעה מזויפת. "טוב. אז אני פשוט יחזור לשחק לבד בפינה בלי אף אחד."

איש הכובע הסתובב והלך, משאיר מאחוריו את ג'ייק המופתע.

ג'ייק קפץ ממטתו ותפס את איש הכובע לפני שזה נכנס אל מתחת למיטה שוב. אם היה הילד יותר חד הבחנה, הוא היה שם לב לחיוך הקטן של שביעות רצון על פניו של איש הכובע.

"חכה! אני כן רוצה להיות חבר שלך!" הוא אמר לו.

איש הכובע ניגב את הדמעה המזויפת מפניו ופתח את פיו לומר משהו, אבל באותו הרגע הוא שמע צעדים מהמסדרון.

צ'יזבטים Where stories live. Discover now