צ'יזבטים

לבד עם הכלב

פעם הייתה אישה אחת, שגרה לבד בביקתה ישנה ביער. בעצם, לא לבד. היא גרה עם הכלב שלה מקס.

לאישה היה סדר יום קבוע: בבוקר היא הייתה כמה ומאכילה את התרנגולות. לאחר מכן הייתה אוספת את הביצים ומכינה חביתה. כשסיימה הייתה יוצאת לאסוף עצים בשביל האח. בצהריים כשחזרה הייתה אוכלת חביתה שוב. אחר היא הייתה יוצאת לבדוק את מלכודות הציד. ואז ארוחת ערב עם מה שתפסה.

וכל זה עם הכלב הנאמן שלה מקס.

בערב, לפני שהייתה הולכת לישון, היא הייתה שמה את ידה מתחת למיטה כדי להרגיש את הליקוק של מקס. לדעת שהוא שם תמיד גרם לה להרגיש אמיצה יותר, בטוחה יותר בעצמה.

יום אחד, אחרי שנכנסה למיטה ונרדמה, היא התעוררה אחרי ששמעה דלת נתרקת בבית.

לפני שהלכה לבדוק מה גרם לרעש, היא שמה את ידה מתחת למיטה כדי להרגיש את הליקוק המעודד של חברה הקטן.

אחר כך היא אזרה אומץ, והתחילה ללכת בבית.

כשעברה ליד השירותים, היא התחילה לשמוע קולות טפטוף מגיעים משם.

היא פתחה את דלת השירותים וסגרה אותה מאחוריה.

בתוך האמבטיה היה שרוע גופו של הכלב שלה מקס. הדם שלו טפטף על הריצפה וגרם לקולות הטיפטוף ששמעה בחוץ.

האישה הסתובבה וראתה שעל המראה היה כתוב בדם של מקס גם אנשים יכולים ללקק!

בדיוק כשהאישה הבינה שיש רוצח בבית, היא שמעה את החריקה של דלת השירותים נפתחת מאחוריה.

_______________

תודה רבה לכל מי שקורא את הספר שלי!! בבקשה תצביעו אם אהבתם את הצ'יזבט★
כל אחד שיכתוב כמה הפחיד אותו הסיפור הזה מ1 עד 10, ותיהיו כנים אף אחד לא ישפוט אתכם אם פחדתם.
apandora ♥