נקודת מבט טאי:
הלילה הגיע והחלטתי להפסיק לחשוב, המחשבות כבר הטרידו אותי מספיק אני צריך לקבל שזאת הדרך שלי לקבל כסף מהיר וזהו.
חיכיתי לכריס מאחורי הבית של אותו סבא, כעבור חצי שעה הוא לא הגיע והעצבים שלי עליו, אין סיכוי שאני עושה את העבודה הזאת לבד! אני יודע מה יקרה עם המזל הגרוע שלי.
"אני פה! אני פה!" כריס קרא מאחורי מתקדם בריצה,
"תסתום תפה ישמעו אותך! איפה היית?" שאלתי מנסה להרגיע את עצמי,
"אכלתי המבורגר עם החברה" דפקתי את ראשי בידי, הוא מקרה אבוד,
"אל תאחר פעם הבאה, קדימה איזה מסמכים אנחנו צריכים לקחת?"
"אני כבר אקח אותם אתה רק תדאג לשמור שאף אחד לא ייכנס למשרד שלו" קפצתי על המרזב וטיפסתי עד שמצאתי חלון פתוח, נכנסתי לתוך המסדרון וכריס אחריי,
"צריך למצוא את המשרד" כריס אמר והתהלך במסדרון,"אתה תבדוק שם ואני פה" הוא סימן עם ידיו, התקדמתי לצד השני במסדרון עובר בין דלתות ופותח קצת כדי לראות מה יש שם,פתחתי דלת אחת וגיליתי את השירותים, טוב זה ממש יעזור לי, התקדמתי לחדר ליד, פתחתי וראיתי חושך, נכנסתי פנימה רואה נער יושן על מיטתו, זה בטח אחד הנכדים,מעניין איפה המלאך, רגע מה? צא מזה!
יצאתי מהחדר בשקט מקווה שהוא מהאנשים שישנים שינה עמוקה,התקדמתי עד ששמעתי מוזיקה חלשה מאחד החדרים, אם יש חיסרון בולט בי זה הסקרנות שלי, נכנסתי להרבה צרות בגללה בדיוק כמו הצרה עכשיו, פתחתי את הדלת רואה צל של מישהי רוקדת לצלילי המוזיקה, כשהתקדמתי ראיתי שזאת המלאך רוקדת היפ הופ, רגע מאיפה התנועות האלו מוכרות לי? היא הייתה שם! היא הייתה במועדון! יכול להיות שהיא רצתה להלשין עליי? שיט, אני לא יכול להיכנס לכלא בזמן הזה.
נכנסתי לחדר וסגרתי מאחוריי את הדלת, כשהיא עשתה סיבוב עם הרגליים וראתה אותי היא נפלה לאחור לרצפה, מבטה היה מפוחד, הרמתי אותה מהרצפה וכשהיא ניסתה לצרוח חסמתי את פיה עם ידי,
"זאת היית את במועדון נכון?" שאלתי ודמעות זלגו מעיניה, היא ניסתה להשתחרר מאחיזתי אבל רק תפסתי בה קרוב יותר, אני מצטער שאני גורם לך לבכות אבל אני לא יכול להיכנס לכלא, יותר מידי אנשים צריכים אותי, דיברתי אל עצמי בראש.
"נו כן או לא?" שאלתי, זה שחסמתי לה את הפה לא אומר שהיא לא יכולה להשתמש בראש, היא הנהנה בפחד,
"אני מוציא את היד עכשיו כדי לך מאוד לא לצרוח" היא הנהנה ברעד והזזתי את ידי משפתיה,"למה היית שם? הלשנת עליי?" הבטתי לעיניה מנסה להיראות מאיים ככל שאפשר,
"ל-לא, אני רק רקדתי שם, לא היה ל-לי מושג שתהיה שם, אני נ-נשבעת שלא סיפרתי לאיש" להאמין לה או לא? זאת השאלה,
"אז למה היית כל כך לחוצה שדיברתי איתך?"
"פחדתי ממך, פרצת לי לבית ועכשיו לבית של סבי" יש משהו במה שהיא אומרת,"מה אתה עושה פה?" היא תמיד שואלת שאלות, זה ממש מעצבן,
"באתי לראות אם יש סיכוי לקבל מספר פלאפון" אמרתי בציניות, למרות שאין לי בעיה אם אני אצא איתה, למה להתכחש? היא נראית טוב,
"מ-מה?"
"מה ששמעת"
"אני לא נותנת לך את המספר פלאפון שלי!" היא כמעט צעקה והשתקתי אותה תוך שניה, כמעט מעדנו ונפלנו מהמהירות שלי להשתיק אותה,
"תירגעי ואל תצעקי, אני ברור?" היא הנהנה, הורדתי את ידי משפתיה ורק אז שמתי לב כמה קרובים היינו, יכולתי לבחון את עיניה במבט שני, הם היו כחולות אבל עם נגיעות של אפור, שיערה היה שחור כהה בלי שום צבע אחר שמשולב איתו, עיניי ירדו לשפתיה שרעדו ולפתע נפתחו במקצת,התקרבתי אל שפתייה והיא אפילו לא הרחיקה אותי, התקרבתי עוד קצת ואז הפלאפון צלצל,
התרחקתי ממנה במהירות והוצאתי את הפלאפון בתקווה שאף אחד לא שמע אץ הצלצול,
"הלו?"
"טאי! טאי! נייט נפצע, ה-הוא בבית חולים! אני לא יודעת מה לעשות" ברוק צעקה מבעד לבכי,
"ברוק תירגעי מה קרה?"
"נ-נייט עשה תאונה עם האופנוע הוא בבית חולים, אני לא יודעת מה לעשות" היא בכתה בפלאפון,
"אני בדרך" הסתכלתי על המלאך וליטפתי את לחיה בזמן שהיא הסתכלה עליי מופתעת ומבולבלת, יצאתי מחדרה בלי לומר מילה ורצתי במהירות לכיוון בית החולים.
שלום שלום אנשים👋 התגעגתן אליי? תגידו כן! תגידו כן!! סליחה שלא העלתי פרק הרבה זמן אבל פסח ברוך ה' ואני אנסה לתמרך בין הסיפור והנקיונות,
פסח כשר ושמח לכולם❤❤
אז אוהבת אתכן תגיבו ותדרגו!!!❤❤❤
YOU ARE READING
Life Between World
Teen Fictionלס הייל בת העשירים,רק רוצה לצאת מהשאיפות שסבא שלה רוצה בשבילה ולחיות כמו בן אדם נורמלי. טאי ג'קסון בן העניים יתום מאב ואמו חולה,מה קורה שאחיו דניאל נכנס לחובות והוא צריך למצוא את הכסף בשביל להציל אותו ותוך כדי לשלם על הטיפולים של אמו. מפגש מקרי לחל...
