פרק 43

1.5K 175 13
                                    

נקודת מבט טאי:

לשניה בודדה שכחתי את כל הצרות שלי ואת הבעיות עם לס. השניה הזאת הייתה כאשר דניאל חזר  ביתה כשבידו מעטפה המלאה בכסף. הוא לא הסכים לומר לי איך השיג את הכסף, אמר שזה בדרך חוקית ואם יגלה לי איך השיג יקחו מאיתנו את הכסף. למרות שזה לא מצא חן בעיניי, האמנתי שדניאל אומר לי את האמת ובאמת לא הסתבך בשביל להשיג את הכסף.לכל הרוחות! היה שם יותר ממה שאנחנו חייבים.ישר עלה לי לראש תמונה של אימי וידעתי שאת שאר הכסף אני משקיע מיד בטיפולים בשבילה

למרות פרשת הכסף ועם כל מה שקרה לי עם לס, לא שכחתי את מה שנייט אמר לי על ברוק בקשר להריון. היום בבוקר כשניסיתי לדבר איתה, היא הייתה לא מרוכזת ולא הצלחתי לדבר איתה בקשר ללס, כך שלא היה סיכוי לדבר איתה בקשר להריון, לברר אם זה באמת נכון או שנייט פלט את זה כי היה שיכור. החלטתי להתקשר קודם ולברר אם זה מתאים שאבוא אליה כדי לדבר איתה. עכשיו ערב, היא אמרה לי שנדבר אחרי העבודה שלה בערב, אבל אני אתקשר בכל זאת כדי לוודא.

"טאי..." ברוק ענתה לטלפון בהתנשפות של אכזבה.

"חיכית לשיחה ממישה אחר?" שאלתי בהפתעה מהאכזבה הניכרת בקולה.

"לא, לא מה פתאום" היא מילמלה "מה קורה?"

"על זה אני רוצה לדבר, על מה שקורה" עניתי "אצלי קרו דברים ואני חושב שגם אצלך לא?"

"כן..." היא הירהרה.

"אז אני יכול לבוא עכשיו?" קיוויתי לתשובה חיובית.

"אני מניחה שכדאי" מילמלה כך שבקושי יכולתי לשמוע אותה. סיימתי את השיחה עם ברוק, לקחתי את המפתחות של הבית והחלטתי ללכת ברגל אל ברוק.

היא עמדה בפתח הדלת וישר ראיתי שהיא לא בסדר. שיערה המטופח בדרך כלל, היה מלא בקשרים ונפוח. על חולצתה נראו כתמים של מה שנראה כמו קפה. מכנסון הבד שלבשה היה הפוך, היא נראתה עייפה ועינייה היו אדומות ונפוחות. כשנכנסתי סקרתי את הבית. גם הוא לא היה במצב טוב. הוא היה מבולגן, על השולחן ראיתי כמה כוסות קפה חלקן עוד מלאות. שמיכת צמר הייתה זרוקה על הרצפה וכל הבית שידר אווירה קודרת.

"מה קרה לך ברוק?" שאלתי חלושות כשהתיישבתי על הספה לצד ברוק.

"ספר לי קודם מה איתך" ביקשה "בבוקר רצית לספר לי משהו ולא הקשבתי, מה זה היה?"

"ממש לא!" כעסתי "את מספרת קודם למה את נראת כמו זומבי ומה קורה איתך" התעקשתי.

היא היססה אך אחרי שראתה את מבטי הנחוש והבינה שאני לא מתכוון לוותר היא דיברה "א-אתה זוכר שלא הרגשתי טוב והקאתי?" הנהנתי, מסמן לה להמשיך "טוב, אז... נייט אמר שכדאי לי ללכת לרופא להיבדק ובאמת הלכנו יחד לרופא" היא הביטה אל כפות דיה אשר היו טמונות בחיקה, מתחמקת ממבטי, ראשה מושפל ושיערה מסתיר את פניה. רק קולה העיד כי היא אוזרת אומץ לקראת הדברים הבאים שהיא הולכת לומר.

Life Between WorldWhere stories live. Discover now