Life Between World

פרק 34

נקודת מבט לס:

לקחתי הפסקה מהלימודים אצל סבא, ישבתי בחוץ שותה מיץ תפוזים נהנית מהאוויר הקר, חשבתי לעצמי כמה כסף יש לי בחשבון הבנק, זה אפילו לא מתקרב לחצי מהסכום, נאנחתי, אני ממש רוצה לעזור להם, אבא ואמא הם לא אופציה הם ירצו לדעת למה אני אצטרך סכום כזה גדול,

"לס" שמעתי את מלינדה, "סבא שלך קורא לך" סיימתי את כוס מיץ התפוזין ונכנסתי לבי, שמה את הכוס בכיור במטבח והולכת למשרדו, פתחתי את הדלת יושבת על הכיסא ליד שולחנו והתכוננתי לעוד לימודים שיעזרו לי בקולג' ובלעבוד בחברה שלו.

"חשבתי על מה שסיפרת לי" סבא החל להגיד, מה סיפרתי לו? "על החבר הזה שלך" הוא ענה על השאלה האילמת שלי,

"סבא על מה אתה מדבר?" שאלתי, מה כבר יש לו לחשוב על חבר שלי?

"אני אשלם את הכסף" הוא אמר ופערתי את עיניי, סבא שלי יוציא מכיסו סכום כזה גדול בשביל חבר שלי שמעולם לא פגש,

"באמת?!" התרגשתי, "זה נהדר!" קראתי בשמחה, עוד שניה קפצתי מרוב שמחה,

"ברור, הכל בשביל הנכדה שלי, אני לא רוצה שתוציאי כל כך הרבה כסף מכיסך" הוא אמר, קמתי מהכיסא וחיבקתי אותו, ממש מחצתי אותו, חזרתי לשבת בכיסא כשעל פניי החיוך הכי גדול, חיוך כל כך גדול שלחיי כאבו,

"אבל" הרמתי את מבטי מביטה בסבי בשאלה, "אם אני אתן לך את הכסף אני רוצה שתעשי משהו בשבילי"

"מה שתרצה"

"תיפרדי ממנו"

"מה?" מילמלתי, החיוך שהיה על פניי התחלף למבט מבולבל,

"אני אתן לך את הכסף בתנאי שתיפרדי ממנו" קפאתי,

"להיפרד מטאי?"

"תראי לס, אני יודע שזה כואב אבל זה התאהבות של נערה בת טיפש עשרה, זה יעבור כאילו כלום, חוץ מזה ביררתי עליו, את יודעת שהוא גר בשכונה של עבריינים? והחוב שלו, הם אנשי מאפיה, אני לא מוכן שהנכדה שלי תסתובב עם מישהו כזה" הוא אמר,
"קחי לך זמן לחשוב אני בנתיים אתקשר לבנק" הוא אמר חוזר להביט בניירת שעל שולחנו, יצאתי ממשרדו הולכת לחדרי, נפלתי על המיטה כשראשי קבור בכרית, זה יעזור לטאי, כמות הכסף תוציא אותו מהחוב והוא יפסיק לדאוג, הוא יוכל לחיות את חייו כרצונו.

התקשרתי אל דניאל קובעת מקום שניפגש, קבענו בפארק, הוא הגיע 5 דקות אחרי,

"היי לס" הוא אמר מחבק אותי, התיישבנו בספסל, הפארק היה שומם, זה היה לקראת הערב וחוץ מכמה אנשים שעושים הליכות היה שקט,

"זה בקשר למה שדיברנו עליו היום"

"קרה משהו? התחרטת? אני מבין" מילמל לעצמו בשקט,

"לא, לא, זה לא זה, סבא שלי הציע לי את הכסף"

"נו אז מה הבעיה?" נשמתי עמוק, קולי רעד במעט,

"הוא ייתן לי את הכסף ב-בתנאי שאפרד מטאי" דמעות זלגו על לחיי, חשבתי שסיימתי איתם כבר בצהריים אבל כנראה הם חידשו את המלאי,

"וואו לס" הוא אמר, "אני אבין לגמרי את ההחלטה שלך לא משנה מה היא תהיה" אומנם הוא דיבר בכנות אבל ראיתי את האכזבה בעיניו, את התקווה הקטנה שנעלמה לה,

"אני אפרד מטאי" שיחררתי את המשפט הזה מפי,

"מה?" הוא שאל,

"בבקשה אל תגרום לי לחזור על זה, אבל אתה חייב להבטיח לי שאתה לא מספר לו כלום על זה" דמעות זלגו מעיניי וקולי רעד,

"אבל-"

"תבטיח!" דרשתי,

"אני מבטיח" הוא אמר שם את ידו על הלב, בכיתי אל זרועותיו, להיפרד מהאהבה הראשונה שלי, זה יהיה קשה.

פרק שני למרתון,
אני יודעת שחפרתי בנוגע לזה אבל באמת שאני אשמח אם תקראו את פיטר פן ותזמינו חברות לקרוא אותו, זה ממש ישמח אותי,
110 דירוגים
30 תגובות
אז אוהבת אתכן תגיבו ותדרגו!!!❤❤❤