Life Between World

פרק 54

נקודת מבט ברוק:

"אני חייבת?" הסתכלתי על נייט שהכין קפה, הוא הסתובב לשניה וחזר אל הקפה,

"את לא חייבת לעשות שום דבר שאת לא רוצה, אבל ברוק לילד הזה מגיע אבא" הוא הסתובב אליי מביט לעיניי מרחוק, "למרות שאני מת להיות אבא שלו מבחינה ביולוגית אני לא יכול, אני אהיה פה בשבילו לכל מה שהוא יהיה צריך אבל הוא צריך לדעת שאני לא א- אביו הביולוגי" התקשה לומר ודמעות זלגו מעיניי בזמן האחרון אני כל כך רגשנית.

"אתה צודק" אמרתי באנחה, "נצא עוד שעה?" שאלתי והיא הניד בראשו לשלילה, הבטתי בו מבולבלת,

"נצא עכשיו" מזג את המים החמים לכוס, לקח את הכוס בידו והתקדם אל הדלת, "קדימה בואי" אמר,

"יש לי בחילה" אמרתי לא יודעת אם זה בגלל ההיריון או בגלל מה שאני הולכת לעשות, "גם לי, גם לי" נייט אמר,

נסענו במונית, אחרי הכל ג'ייסון גר רחוק ולא התכוונו לקחת שלושה אוטובוסים בשבילו, עמדנו מול הדלת של ביתו הגדול, בהיתי בה, היא בהתה בי, יכולתי להישאר ככה כל היום העיקר לא להמשיך לשלב הבא, "ברוק?" הסתכלתי על נייט, "אני פה" הרגיע אותי, נשמתי עמוק ודפקתי על הדלת, חיכינו מספר דקות כשאישה מבוגרת עם מדי עוזרת וחיוך עייף פתחה את הדלת, "כן?" שאלה,

"א-אנחנו פה בשביל לדבר עם ג'ייסון טיילור" גימגמתי והיא הביטה בי בחשד, "רק שניה" היא אמרה, "אני רצינית, אני ממש חייבת להקיא" אמרתי לנייט, "אם את יכולה לכוון את זה על ג'ייסון אני אשמח" צחקקתי בשקט, "אני מצטערת, זה לא מגיע לך" אמרתי בשקט, "את שווה את זה" נישק את צד מצחי וחייכתי,

"מה אתם רוצים?" ג'ייסון עמד בפתח הדלת ושאל אותנו בטון מזלזל, "אנחנו צריכים לדבר" הצלחתי להגיד, "על מה יש לי לדבר איתך?" בחן את גופי ועיקם את פניו, אוקיי זה לא היה נעים, "א-א-אני.." ניסיתי להגיד, "א-אני.." ניסיתי לומר שוב ללא הצלחה, "אני? אני?" לעג לי וצחק והרגשתי את נייט מתקשח, "אני לא מכיר אותך?" הוא שאל את נייט, לקחתי את ידו של נייט בידי ושיחררתי אותה מהאגרוף שעשה ושילבתי את ידי בידו, הרגשתי אותו נרגע אך עדיין היה מתוח, זה סיוט בשביל נייט אני חייבת לסיים עם זה, "אני בהיריון מ-ממך" אמרתי בהצלחה והוא הרים את מבטו אליי בהלם, "את מצפה שאני אאמין לזה?" החל לצחוק, "למה שבכלל אגע בך, נערת רחוב טיפשה" צחק בקול, שניה אחת נייט היה מאחוריי ושניה אחרי זה הוא היה מעל ג'ייסון שאחז בלסתו אחרי האגרוף שנייט הביא לו,

"תקשיב לי טוב חתיכת בן זונה" נייט אמר בכעס ונרתעתי מהעוצמה, "אנחנו לא פה כדי לדרוש כסף או שום דבר אחר, אנחנו פה כי אנחנו חושבים שמגיע לך לדעת שאתה הולך להפוך לאבא גם אם אתה חלאה שלא יכיר בילד, אם אתה רוצה להיות חלק מהחיים של הילד אנחנו לא נמנע ממך את זה אבל שלא תעיז להעליב את האישה שלי" ג'ייסון קיבל אגרוף נוסף מנייט, "בואי נלך" הנהנתי והלכנו משם כשנייט גורר אותי, "נייט חכה" הוא לא התייחס, "נייט!" עצרתי והוא הסתובב אליי בכעס, "מה?!" צעק, חייכתי חיוך עצוב מתקדמת צעד אחד לעברו וכורכת את זרועותיי סביב צווארו, ועמדתי על קצות אצבעותיי, "אני אוהבת אותך" לחשתי לשפתיו ונישקתי אותו, הרגשתי אותו נרגע לנשיקה והוא אחז במותניי מקרב אותי אליו,
"אני אוהב אותך" חייכתי, "בוא נלך" אמרתי, "אנחנו צריכים לראות גם מה עם טאי, הוא צריך אותנו" אמרתי והוא הינהן, "בואי נלך" שילב את ידו בידיי והתחלנו ללכת לכיוון הכביש לחפש מונית.

"אז איך הוא?" שאלתי את נייט בזמן שהיינו בביתו של טאי, "עדיין לא פותח לי את הדלת" נאנחתי, טאי המסכן, "איך את?" נייט שאל מתיישב לצידי בספה ונתתי לעצמי להניח את ראשי על חזהו בזמן שהוא כרך את זרועו סביבי, "אני בסדר" אמרתי נהנית מחום גופו, דפיקה בדלת נשמעה ונייט התנתק ממני כדי לפתוח אותה, נהמתי והוא צחק,

"כן?" נייט שאל את האישה שעמדה בדלת,

"היי, אני הדודה של טאי ודניאל, הייתי פה אתמול, טאי יכול לדבר איתי?" דודה? ממתי לטאי יש דודה?

"אה, אני מצטער הוא לא מוכן לדבר עם אף אחד" נייט אמר,

"אה אני מבינה" היא מילמלה,

"היי נייט, טאי יצא מהחדר?" דניאל הופיע בפתח הדלת ושאל את נייט, ואז הוא שם לב לדודה שלו,
"מי את?" דניאל שאל, "גדלת כל כך" היא ליטפה את פניו של דניאל והוא הביט בה מבולבל, היא באמת הדודה שלהם?
"אני מכיר אותך?" דניאל שאל בזמן שקימט את גבותיו בבילבול, "לא, היית צעיר מידי בשביל להכיר אותי, תמסור לטאי שאני מצטערת על הכל ושאני פה בשבילכם"
"רגע מי את?" דניאל שאל בזמן שהחלה ללכת,
"הדודה שלכם" דניאל פער את עיניו והביט בנייט ובי,
"ממתי יש לי דודה?" הביט בנו בשאלה, משכנו בכתפנו כלא יודעים.

120 דירוגים
65 תגובות
חנוכה שמח אני מקווה שאתן נהנות מהחופש.
אז אוהבת אתכן תגיבו ותדרגו!!<3<3