Life Between World

פרק 18

נקודת מבט טאי:

שבועיים עברו ונייט לא הפסיק להציק לי ולברוק אז החלטנו לצאת למועדון כדי שינשום אוויר ויפסיק לנדנד לנו, במהלך השבועיים האלה כריס לא נתן לי עבודות מה שאומר שעבדתי כברמן, פגשתי את המלאך רק פעם אחת מאז וגם באותו הזמן היא רקדה ואז הלכה, פרצתי לביתה למה היא ממשיכה לבוא לפה בידיעה שאני עובד פה?

"אני מוכנה, נצא?" ברוק שאלה, היא לבשה שורט וחולצה לבנה רופפת עם נעלי בובה שחורות, שיערה היה פזור, היא הייתה אוספת את השיער כשחם וכשהיה קר הייתה מפזרת אותו, לטענתה זה חוסם את הקור או משהו כזה,

"כן, נייט!" צעקתי, מחכה שיצוץ מאחד החדרים,

"הסתבכתי עם החולצה" מילמל לעצמו כשיצא מחדרו, הוא לבש חולצה שחורה וג'ינס, ואני, אני לבשתי חולצה קצרה שחורה ומכנס שחור, ככה הבוס רוצה,
שלושתינו יצאנו מהדירה וכשהגענו למכונית של ברוק אני ונייט נעמדנו מול המושב שליד הנהג,

"תשב אתה שם" הוא קבע, זה מוזר, בדרך כלל הוא נילחם על להיות מקדימה,

"זה בסדר תשב שם אתה" אמרתי והתיישבתי מאחורה,
במהלך הנסיעה הרגשתי מתח, מתח לא מוסבר כזה בין ברוק ונייט, כשנייט ניגש עם ידו לכיוון הרדיו לשים שירים ידה של ברוק נגעה בשלו והם התרחקו אחד מהשני כאילו שניהם נשרפו,

"אוקיי, מה עובר עליכם?" שאלתי, אני רגיל לזה שהם מקניטים אחד את השני אז למה עכשיו שקט?

"כלום" שניהם אמרו כמקהלה ונאנחתי, אני עוד אוציא מהם מה קרה, תסמכו עליי.

"אני הולכת לשתות" ברוק הכריזה והלכה ואני הלכתי מאחוריי הבר להחליף את אחד העובדים,

"היא כל כך מעצבנת" נייט התיישב על אחד הכיסאות בזמן שאני ניקיתי את הבר,

"מה כבר עכשיו?"

"תראה איך היא רוקדת איתם, היא תתחיל לצאת איתם ואז הם ישברו לה את הלב כי היא מתאהבת מהר מידי" הוא בהה בברוק רוקדת עם אחד הגברים שם,

"זה החיים שלה, בחירות שלה"

"בחירות דפוקות" הוא שתה את השוט שהבאתי לו,

"קדימה, אני רואה שמשהו קרה, ספר לי"

"על מה אתה מדבר?"

"על זה שאתה וברוק לא החלפתם מילה אחת מהצהריים"

"אתה מעדיף שנריב?"

"אני חושב שאני מעדיף שתריבו מאשר השקט המלחיץ הזה"

"שקט מלחיץ?"

"השקט שלפני הסערה" אמרתי וניגשתי לשרת את הלקוחות.

נקודת מבט לס:

התגנבתי בשקט מביתי והלכתי לכיוון המועדון, אחרי אותו יום מעייף עם סבא שלי הייתי צריכה חופש והריקוד נותן לי את זה, במהלך השבועיים האלה לא הלכתי לרקוד בכלל הייתי עסוקה בלימודים, אני חושבת שאני לא אגיד לסבי שאני רוצה לעסוק בריקוד ולא בחברה שלו, ראיתי מה קרה שאבי עשה את זה וזה גרם לניתוק של שנים, אני לא רוצה שזה יקרה אני אוהבת את סבא שלי אבל לפעמים הוא מגזים עם הפרפקטציוניסטיות שלו,

התיישבתי על הבר נרגעת מעט מהריקוד שרקדתי, אני פשוט אוהבת את זה, להשתחרר מבלי לחשוב מה אחרים חושבים,

"היי בובה" סובבתי את מבטי הצידה רואה בחור בסביבות גיל ה-20 מביט בי בחיוך זדוני, חיוך שגרם לי לבחילה, לא התייחסתי והתקדמתי ליציאה מהמועדון, במילא התכוונתי ללכת אני עייפה, אבל אותו בחור לא מבין רמזים והלך אחריי, הוא אחז בזרועי שהייתי בחוץ וסובב אותי אליו,

"אמרתי היי!" עיניו היו מזוגגות מכמות אלכוהול ששתה והוא התנדנד מצד לצד, אני לא אוהבת טיפוסים כאלה אני פוחדת מטיפוסים כאלה,

"תעזוב אותי" ביקשתי מודה לאלוקים שלא גימגמתי,

"למה בובה? אנחנו יכולים לבלות ביחד" שוב החיוך הזדוני שגרם לי לבחילה, הייתי ממש קרובה להקיא לו על הנעליים היוקרתיות,

"תעזוב אותה!" שמעתי קול קורא מאחוריו והוא עזב את ידי והסתובב לראות ממי הקול בא,

"למה לי?" הוא שאל וצחק, כשהיא התקרבה יכולתי לבחון אותה מקרוב, שיער פזור, שורט וחולצה לבנה, ונעלי בובה,
מבלי אזהרה מוקדמת היא החטיפה לו אגרוף לפנים שגרם לו ליפול על הרצפה מכמות האלכוהול ששתה,

"את בסדר?" היא שאלה בקול חמים,

"כן, תודה"

"ברוק" היא מילמלה את שמה,

"לס"

"שם יפה"

"תודה"

"את צריכה לדעת להגן על עצמך, למזלי למדתי מהטוב בתחום בואי אני אכיר לך אותו"

"א-אני לא חושבת-" היא אחזה בזרועי ומשכה אותי לכיוון המועדון, נעצרנו מול הבר,

"הנה זה הוא" הוא הסתובב וראיתי שזה הברמן, הפורץ, הבן אדם שכמעט נישקתי, איך שלא תיקראו לזה הלב שלי עדיין החסיר פעימה.

שלושה דברים, 1-חג שמח שיהיה לכן די התאכזבתי שלא אמרתן איך עבר עליכן החג אבל אני מקווה שנהניתן,
2-בבקשה תקראו את פיטר פן זה נמצא בפרופיל שלי וזה 5 פרקים וזהו,
3-אני אשמח אם תגידו לי את דעתכן הכנה לגבי הסיפור הזה, אני יודעת לקבל ביקורת אז תגידו באמת מה דעתכן עליו,
אז אוהבת אתכן תגיבו ותדרגו!!❤❤❤❤