קטעים קצרים

הנערה עם החיוך השבור

ערב טוב בננות! אז בגלל שאין לי המשך לסיפור עדיין חשבתי לעלות לכן קטע קטן שכתבתי. הוא במקור כתוב באנגלית אז אעלה גם באנגלית וגם בעברית מקווה שתאהבו:

The girl with the hollow smile:
Screams' I can hear them coming from everywhere, I curl into my blanket covering my ears but I can't block them out.
The harsh and cruel words refuse to leve my head. They keep ringing even when I'm asleep and a sad thought pops in my head: is this love?
If it is I don't want it, I don't want to get hurt or hurt anyone I claim to love!
They all say that when you love someone you will never hurt him but that's a lie!
They say they are in love but I hear the bitterness behind their words. They may have love each other years ago but now what's left is only sweet memories and harsh words.
I'm scared to love, I'm petrified by the thought that I will be so vulnerable, so open and trusting just so that I could have someone rip out my heart.
So I stay in the back, put up brave smiles and sarcastic words as my shield and pry that I will never fell in love.
There vicious word cut deep inside me and there is no way I could mend those wounds, not any more.
I am the girl with the bright smile and the heart that slowly break and no one seems to see me so I keep breaking till there is nothing left to break.

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
הילדה עם החיוך השבור:
צרחות, אני שומעת אותם מכול מקום, אני מתכרבלת בשמיכה שלי ומכסה את האוזנים אבל זה לא עוזר.
אני לא מצליחה לחסום אותם. המילים האכזריות מסרבות לעזוב את הראש שלי. הן מתנגנות שוב ושוב גם כשאני ישנה ומחשבה עצובה עושה את דרכה לתודעה שלי: האם זו אהבה?
אם זה כן אז אני לא רוצה את זה, אני לא רוצה להיפגע או לפגוע באף אדם שאני טוענת שאני אוהבת.
הם אומרים שכשאתה אוהב מישהו אתה לעולם לא תפגע בו אבל זה שקר! הם אומרים שהם מאוהבים אבל אני שומעת את המרירות מאחורי המילים שלהם. הם אולי אהבו אחד את השני לפני שנים אבל עכשיו נשארו רק הזיכרונות המתוקים והמילים הקשות.
אני מפחדת לאהוב, אני מבועתת רק מעצם המחשבה שאהיה כול כך פגיעה, כול כך פתוחה ובוטחת רק בשביל שאדם אחר יתלוש לי את הלב.
אז אני נשארת מאחור, שמה חיוך אמיץ ותגובות עוקצניות בתור מגן ומתפללת שלעולם לא אתאהב.
המילים האכזריות שלהם חתכו עמוק לתוכי ואין שום דרך בה אוכל לתקן את הפצעים שהם השאירו, לא עכשיו.
אני הילדה עם החיוך הגדול והלב שלאט לאט נשבר, ונראה שאף אחד לא רואה אותי, אז אני ממשיכה להישבר עד שלא יישאר דבר נוסף לשבור.
אני אמשיך להישבר עד שאני אהפוך לילדה עם הלב החלול והחיוך הגדול.