המורה למתמטיקה

פרק 4

"אמא למה הסכמת??"

"למה לא? הוא מקסים." היא אומרת וממשיכה לחתוך את הסלט.

"הוא לא מקסים. הוא שונא אותי." אני אומרת לה בעצבנות ואם אני אשמע עוד מישהו אחד אומר עד כמה המורה למתמטיקה שלי נחמד ומקסים ונדיב וחתיך וחמוד ומושלם אני פשוט אפצח לו את בגולגולת!

"שטויות. הוא התקשר והסביר את המצב ואני ממש מסכימה איתו" היא אומרת ואפילו לא מביטה בי.

"איזה מצב? ועם מה לעזאזל יש להסכים?" אני מתעצבנת אפילו יותר.

הוא פשוט רוצה להרוס לי את החיים!

אני לא רוצה שום מורה פרטי. ובטח שלא אותו בתור המורה הפרטי שלי.

"עם זה שהציונים שלך לא מתקבלים על הדעת ויש לך פוטנציאל עצום" היא אומרת לי, מגזימה כמו תמיד. דיי אמא..

"למה הוא חושב שהוא מכיר אותי?" אני שואלת בכעס ואימי מגלגלת את עיניה.

"אני לא מבינה את זה יסמין" היא מסתובבת אליי "כמה פעמים אמרתי לך לשבת וללמוד למתמטיקה ואמרת לי שאת לא מבינה את החומר? עכשיו יש לך הזדמנות."

"אמא אני לא אמרתי את זה בחיים..."

"טוב זה לא משנה. את הולכת בלי שום וויכוח. אחרת אני אאלץ לערב את אבא" היא אומרת בכעס.

כוסאמק.

"היא אמרה שאם אני לא אלך היא תאלץ לערב את אבא שלי" אני אומרת לרוני בייאוש כשאנחנו מתקדמות לעבר הכיתה.

"נו.. ואבא שלך לא יהיה בצד שלך?" רוני שואלת.

"נראה לך? מאז שההורים שלי התגרשו נכנס להם ג'וק לראש שאני חייבת להצליח בכל המקצועות, אם זאת הייתה בחירה שלי... הייתי מזמן יורדת לשלוש יחידות" אני אומרת לה ורוני מגלגלת את עיניה.

"את סתם אומרת, את יודעת שיש לך פוטנציאל אדיר שאת פשוט לא מנצלת... ואני לא מבינה מה הבעיה בללמוד עם דור, הוא חתיך וחכם ומושלם ו-" היא ואומרת ואני ממהרת לקטוע אותה.

"רוני, את חולה לו על התחת את לא נחשבת" 

"אני רק חושבת שהשיעורים האלה אולי באמת יעזרו לך.." היא אומרת בתמימות ואני מגלגלת עיניים ונכנסת לכיתה.

וכמובן שיש שיעור מתמטיקה. יש לנו שיעורי מתמטיקה בערך כל יום במשך שעתיים, זה פשוט לא נורמלי.

דור מתחיל ללמד ואני נשארת בשקט במהלך כל השיעור. אני מקשקשת במחברת וכמו תמיד מביטה למקום של עומר, כשהוא מסתובב ומסתכל אליי אני מרכינה את ראשי ב"אדישות" וממשיכה לקשקש.

עומר הסתכל עליי.

הלב שלי מתחיל למצוא קצב משל עצמו ואני מחייכת לעצמי. עומר הסתכל עליי.