המורה למתמטיקה

פרק 16

"אז," טיפאני מתחילה להגיד ומביטה בי ובדור בחיוך "אתם ביחד?" היא שואלת.
אני ודור מסתכלים אחד על השני, "מה?" אנחנו שואלים יחד.
"טיפאני, אמרתי לך שיסמין היא תלמידה שלי" דור אומר לה בעדינות.
"סו וואט?" היא מושכת בכתפיה ואז פונה אליי, "את מסיימת עוד חמישה חודשים את הלימודים" היא אומרת לי ואז ממשיכה ושואלת "למה שלא תהיו ביחד?"
אני ודור שותקים במבוכה.
אני לא מאמינה שהיא העלתה את הנושא הזה. אני פשוט לא מאמינה.
הוא המורה שלי.
אולי עוד חמישה חודשים אנחנו יכולים לדבר עלזה, לא שאני איי פעם אעז לדבר על אבל בכל זאת... למה עכשיו?
הלב שלי דופק והשתיקה צורמת לי באוזניים עד שטיפאני צוחקת.
"אוקיי, סורי, מצטערת שהבכתי אתכם" היא מרימה את ידיה באוויר ואני ודור מביטים אחד בשני.
שנינו סמוקים.
"רק שתדעו שאתם מתאימים" היא ממשיכה ואנחנו עוד יותר מסמיקים.
תפסיקי אישה.
אנחנו שוב שותקים, כי מה כבר יש לנו להגיד?
אני מסמיקה כי אני באמת אוהבת אותו והוא מסמיק כי... טוב כי הוא המורה שלי ואני תלמידה שלו וזה לגמרי מביך אותו ובטח גם לא מחמיא לו בכלל.
"אוקיי" היא מתרוממת וקמה מהספה.
"היה נעים לפגוש אותך יס" היא אומרת ואני מחייכת כשהכינוי ששמעה שדור קורא לי בו נדבק גם אליה.
"גם אותך" אני קמה ומחבקת אותה.
"אני חוזרת למלון, אני חוזרת מחר בבוקר לאל איי" היא אומרת ואנחנו מתקדמים כולנו לעבר הדלת.
היא מחבקת את שנינו שנייה לפני שהיא יוצאת ואז פונה לדור,
"אתה עוד יכול להתחרט" היא אומרת לו בעצב ומביטה ישר אל תוך עיניו, אני מביטה בהם מהצד ורואה את הקשר החזק שיש בניהם. את האהבה הגדולה.
אני חושבת שדור רואה אותה כמו אמא ואוהב אותה הרבה יותר מאימו הביולוגית.. ואני לגמרי יכולה להבין את זה.
"יש לך עתיד זוהר באל-איי, כולם שואלים לאן נעלמת.. קיבלתי עשרות טלפונים רשתות שרוצות רק אותך ומוכנות לשלם מליונים לחודש" היא ממשיכה.
"מצטער טיפ" הוא מחייך אליה, "זה לא יקרה".
פראייר.
"אוקיי" היא כמעט לוחשת ומחבקת אותו חזק בפעם האחרונה לפני שהיא עוזבת.
אנחנו נשארים לבד, וזה אפילו יותר מביך ממקודם.
"אולי כדאי שאני גם אל..." אני רוצה להגיד שאני גם אלך, אבל הוא קוטע אותי בחיבוק.
מה?
אני קפואה לכמה שניות, ואז מחליטה לחבק אותו בחזרה כדי לא לצאת אידיוטית גמורה. שריריו הגדולים עוטפים את גופי הקטן ואני מתפללת שהוא לא ירגיש איך הלב שלי דופק.
"תודה" הוא אומר ולא עוזב אותי.
ראשי נח על חזהו ואני צוחקת, "על מה?"
"על שאמרת לי ליצור איתה קשר" הוא מצייץ.
"זה בסדר" אני אומרת ומתחילה, סתם ככה, ללטף את גבו. והוא ממשיך לחבק אותי. ואני ממשיכה לשים את ראשי על חזהו. ואז ידו מתחילה ללטף את שיערי. ואני ממשיכה ללטף את גבו. והוא ממשיך ללטף את שיערי. ואנחנו ממשיכים להתחבק. רבע שעה שלמה...
כשאנחנו מתנתקים, אנחנו כבר לא מובכים, אבל אנחנו כבר לא מדברים. אנחנו קוראים לדבר היחיד שיוכל להסיח את דעתנו אחד מהשני וממה שקרה כאן עכשיו.
טוטו.