פרק 7- הפחד חזר

6.2K 229 12
                                    

ישבנו בסלון כדי לדבר מעט, אכלנו ארוחת ערב ומסתבר שהוא לא כזה נורא,יותר ציפיתי לאדם רע ו אל עם אבל כנראה טעיתי...
סיימנו לדבר ונכנסתי להתקלח, הוא הראה לי איפה חדר האמבטיה והלך.
התחלתי להוריד את בגדיי ולהוסיף מים לאמבטיה.
נכנסתי לעט כדי להתרגל למים וסגרתי את הוילון של האמבטיה ,המים היו מרגיעים כל כך, הרגשתי כאילו לא התקלחתי לנצח כבר, אחרי כל מה שקרה לי בימים האחרונים...
הייתי ביום חצי שעה, שקועה במחשבות על מה שקרה בימים האחרונים,מה יקרה בהמשך, מתי אחזור הביתה..
יצאתי מהמחשבות ,הוצאתי את המים ויצאתי מהאמבטיה.
התנגבתי וסידרתי את השיער מול המראה כשפתאום אני שמה לב לערימת הבגדים שמונחת על יד הכיור.
פתאום חיברתי אחד ועוד אחד! הוא היה כאן בפנים כשהייתי במקלחת .
הבגדים הרגילים שלי לא פה, הוא כנראה לקח אותם...
בדקתי מה הוא הביא לי ללבוש וזה היה אחת החולצות שלו ובוקסר.-.
לא רציתי לצאת מה אמבטיה רק במגבת כדי לנזוף בו אבל לא היה סיכוי קלוש שאני לובשת את זה!
יצאתי מחדר האמבטיה במגבת כשאני מחזיקה אותה כדי שלא תיפול לי והולכת לכיוון הסלון.
"איפה הבגדים שלי?" אני שואלת בשקט.
"בכביסה" "אני השארתי לך בגדים שתשימי" הוא אמר.
"אני מעדיפה ללבוש את הבגדים שלי, ולמה היית בחדר האמבטיה כשהייתי שם?!" אני שואלת עם מבט מובך.
"לא ראיתי שום דבר ממך, הווילון היה סגור"
"היית יכול לדפוק לפחות" אמרתי בכעס.
הוא קם מהספה והתקרב לכיווני בצעדים גדולים.
ישר מתוך אינסטינקט ראשון, צעדתי אחורה.
"השארתי לך בגדים באמבטיה, לכי שימי אותם ואל תעשי לי בעיות!" הוא אומר כשהוא כמה סנטימטרים ממני, מנסה לא להתפרץ עליי.
"טוב!"אני אומרת לא בכעס ועולה לחדר האמבטיה.
נכנסתי לחדר האמבטיה והבטתי בבגדים בכעס.
לפני שהורדתי את המגבת,נעלתי כדי שלא ייכנס לי באמצע.
הורדתי את המגבת והתחלתי להתלבש.
הסתכלתי במראה והרגשתי כמו אחת הזונות שלו שהוא מלביש אחרי שהוא שוכב איתן.
יצאתי מהחדר אמבטיה אבל לפני שירדתי במדרגות שמעתי אותי צועק על מישהו בטלפון.
"בסדר, בסדר ג'יי... תכניס אותו" הוא אומר לטלפון בייאוש .
אני שומעת את הדלת נפתחת ואני רואה איזה בחור נכנס ואיזה שק מלא במשהו בידו.
"מי זה הפעם?" ניק שואל את ג'יי.
"סמית' לא היה מוכן להחזיר את הכסף, היינו צריכים לחסל אותו" ג'יי אומר ברצינות לניק.
"זרוק אותו למרתף" ניק אומר.
הבחורים האלה רוצחים,פסיכיים, אני חייבת לעוף מפה ומהר!

חכיתי שהבחור יילך וניק התחיל לעלות במדרגות, ישר נכנסתי לחדר האמבטיה והשארתי את השלת פתוחה,עשיתי את עצמי עושה שיער מול המראה.
"את רואה? זה לא כזה נורא!" ניק אומר לי עם חיוך על השפתיים.
"קדימה נראה חי צריך ללכת לישון כבר, היה לך יום עמוס.."הוא אומר לי.
"אתה בטח צודק" אני אומרת כשאני מביטה בו דרך המראה.

ניק לקח כמה כריות ושמיכה עבה וסידר לי מיטה על בספה ( אין לו חדר אורחים או עוד חדר)
ולהפתעתי הספה הייתה נוחה.

אמרתי לילה טוב לניק ונכנסתי מתחת לשמיכה, חיכיתי שיילך כדי שאוכל להתחיל הבריחה שלי.
התיישבתי והתחיל לרדת גשם, חזק.
קמתי לעט לעט והתחלתי לחפש את המפתחות כדי שאוכל לצאת.
מצאתי את המפתחות על שידה ליד הדלת, הכנסתי את המפתח בשקט והתחלתי לסובב אותו, הצלחתי והדלת נפתחה.
יצאתי מהר וסגרתי את הדלת בשקט כדי שניק לא ישמע.

התחלתי לרוץ בגשם מבלי לדעת לאן ואחרי שנייה אני קולטת שניק רץ אחרי, פאק הוא מהיר (ועצבני 😂).
אני רצה יותר ויותר מהר כשאני בקושי רואה לאן עם כמות הגשם הזאת.
אחרי שנייה ניק קופץ עליי ומפיל אותי לאדמה.
אני מנסה לצרוח אבל הוא חוסם את פי עם ידו הגדולה.
אני מנסה לבעוט בו, לצרוח, לדחוף אבל כלום לא מצליח לי.
הוא קם יחד איתי ומרים אותי כאילו אני נוצה.
הוא נכנס הביתה, תןרק את הדלת בחוזקה והולכת לכיוון המרתף יחד איתי.
הוא מושיב אותי על כיסא וקושר אותי עליו והולך. משאיר אותי קשורה לכיסא בחושך, בוכה.
משאיר אותי עם הפחד שאני הולכת להיענש.

Cruel world- עולם אכזרWhere stories live. Discover now