היי בנות, אז כפי ששמתן לב- הפרק הזה הוא פרק כפול.
אני לא אכתוב פרק נוסף בסוף השבוע כי אני לא אהיה בבית.
אוהבת אתכן ממש, תמשיכו לדרג ולהגיב ❤.
------------------------------------------------------
אני קשורה לכיסא במרתף, רטובה וכואב לי כמעט בכל מקום (הוא התנפל עליי...)
כשסיים לקשור אותי הוא העיף לי סטירה עד שעוד שנייה נפלתי עם הכיסא, הרגשתי את לחי שלי בוערת ורק רציתי לבכות, לא רציתי לתת לממזר הזה לראות אותי בוכה אבל ללא הצלחה ירדה לי דמעה.
"את חייבת לעשות את זה קשה נכון?!" הוא הרים את הקול.
לא עניתי
"נתתי לך מקלחת, להסתובב חופשי בבית, אוכל ומקום נורמאלי לישון. למה לעזעזל ניסית לברוח? לבדוק גבולות?" הוא שואל כשהוא מסתכל אליי בעיניים ריקות.
"מה זאת אומרת 'לבדוק גבולות'? אני מנסה להגיע הביתה, מה דחוף לך שאני אסתובב לך בין הרגליים? מה דחוף לך שאני אהיה פה כשאבא שלי חייב כסף בכלל? מיצידי תירה באבא שלי! הוא מילא שונא אותי. למה שאני אהיה פה במקומו?" אני מפוצצת אותו בשאלות.
ניק מגיב בפנים מופתעות.
הוא מסתובב במרתף, כנראה כדי לחשוב על משהו ומתחיל לבעוט בדברים ולהעיף דברים, התחלתי לפחד שהוא עוד יפגע בי או יותר גרוע, יהרוג אותי.
הוא מתחיל להתקרב עליי.
"פגעתי בך?" הוא שואל
"מ..מה?" אני שואלת בפחד ובבילבול.
"כשתפסתי אותך, פגעתי בך?"
לא עניתי.
הוא התחיל לחפש עליי סימנים, פצעים, כל סימן לזה שהוא פגע בי.
"אל תיגע בי! " אמרתי בפחד .הייתי בטוחה שהוא מנסה להוריד את בגדיי.
הוא שם את ידו על הלחי שלי וליטף את שערי.
הוא הסתכל עליי בעיניים מלאות דאגה.
"אני מצטער"
"בבקשה, תעזוב אותי, אל תיגע בי, אתה יודע יפה מאוד למה ניסיתי לברוח"
"אני לא יודע, תספרי לי"
"רוצח" לחשתי לו בשקט ,הרגשתי סתומה, למה אמרתי את זה? כדי שיהרוג אותי? סתומה סתומה סתומה!!
הוא הסתכל עליי בעיניים עצובות ופתאום הם השתנו לכועסות.
"את לא מכירה אותי"
"אני לא צריכה להכיר אותך כדי לדעת מה אתה, יש לך פה גופות איפה שהוא פה במרתף, ראיתי את חבר שלך נכנס וזורק לפה גופות, שמעתי אותך מדבר בטלפון לא מזמן על 'לחסל את ברט' ."
הוא שלף אקדח מכיסו וכיוון אותה לראשי.
"מה אתה עושה?" לחשתי לו.
הוא החל לרעוד ו הכנס את האקדח חזרה לכיסו.
הוא הוציא את הסכין שלו וחתך את החבלים.
"בגללך אני צריך לקנות כל הזמן חבלים חדשים." הוא אמר בהומור אבל לא צחקתי איתו, הייתי קפוא מפחד.
"עוד לא ענית לי, פגעתי בך?"
הסתכלתי על רגליי ולא עניתי.
"בבקשה תעני לי"
הוא הרים את ראשי עם אגודלו ו הסתכל לי בעיניים.
"תעני, פגעתי בך?"
"בגב" עניתי בשקט.
"מצטער"
הוא לקח את ידי והוביל אותי לסלון.
"שבי"
התיישבתי איפה שהתיישבתי בפעם הראשונה, איפה שהכרית ושמיכה עדיין נמצאים.
הוא הושיט לי מים והתיישב.
"קר לך?"
הנהנתי שכוךן וניק ישר קם.
"בואי איתי" הוא אמר כשהוא עולה במדרגות.
היססתי לרגע ואז קמתי ללכת אחריו.
הוא נכנס לחדר שלו והלך לכיוון הארון. הוא הוציא חולצא גדולה וארוכה ומכנסי טרנינג ישנים.
הוא הביא לי אותם ביד.
"לכי שימי ואת הבגדים הרטובים בערימה על הרצפה." הוא אמר בחצי חיוך.
נכנסתי לחדר אמבטיה ודאגתי לנעול.
הורדתי את הבגדים הרטובים ושמתי בערימה.
שמתי את הבגדים שנים הביא לי והסתכלתי במראה. 'זה ענק' חשבתי לעצמי.
קיפלתי את הטרנינג ואת שרוולי בחולצה.
הרבה יותר טוב.
יצאתי החוצה וניק ישב על המיטה, מסתכל בטלפון.
הוא ישר הרים את מבטו אליי וחייך חיוך גדול.
"נראה לי כדאי לך ללכת לישון כבר, 2:35 כבר" ניק אמר. " לילה טוב נסיכה"הוא אמר בצחוק וחייך.
"לילה טוב" אמרתי בחיוך מזוייף (פתאום הוא קורא לי נסיכה אז אני נופלת ישר לזרועותיו. חה, לא נראה לי)
ירדתי לסלון ונכנסתי מתחת לשמיכה.
הגשם בחוץ התחזק ונשמעו ברקים ורעמים.
*חלום*
אני הולכת בלילה ברחוב חשוך ושומעת צעדים מאחורי.
אני מסובבת את ראשי מעט ולא רואה כלום.
אני מסובבת את ראשי חזרה ואיש בלי פנים עומד מולי. אני מתרחקת כמה צעדים, אני מנסה לדבר, לצרוח, אבל אני לא מסוגלת.
האיש מכוון לכיווני אקדח ויורה.
*סוף חלום*
אני מתעוררת מזיעה ורועדת, ניק עומד מולי עם אקדח בידו.
------------------------------------------------------
נראלי יצא קצת משעמם, אבל את זה אתן תחליטו ותגידו לי מה חשבתן.
אני אשמח לכל ביקורת שלכן.
בבקשה תמשיכו לדרג ולהגיב, אוהבת המון המון❤.
YOU ARE READING
Cruel world- עולם אכזר
Romanceאנג'י, נערה בת 17, ילדה חכמה, יפה,שקטה ובאה ממשפחה טובה היא בסך הכל ילדה רגילה שמגיעים לה חיים רגילים עד שיום אחד היא חוזרת מהעבודה שלה, השעה 23:47 והיא מתחילה ללכת לכיוון האוטו. פתאום היא צורחת כשהיא מרגישה ידיים סביבה.
