פרק 1- פנקייקים

9.6K 231 18
                                    

"אנג'י! קומי כבר"

"מממ" אני אומרת בעודי חצי ישנה.

"לא מממ, את הולכת לאחר לבית הספר!" אימי צועקת מהמטבח למטה.

בעודי חצי ישנה אני מריחה פנקייקים מלמטה.
*בום*
"אחחח!" אני אומרת לעצמי בשקט.

"מה קורה כאן?! " אמא שלי פורצת לחדר בדאגה.

" שמעת על המושג לדפוק? זה קצת לא מנומס להיכנס בלי לדפוק" אני אומרת בציניות בזמן שאני משפשת את ידי על ראשי, אחח הראש אני חושבת לעצמי.

" שמעתי משהו נופל, חשבתי נפלת במדרגות או משהו, אני רק דואגת שלא תמותי לי... " היא אומרת בהבעת פנים רצינית.

"טוב בואי נגזים, כמו תמיד את כזאת פרנואידית... אני.לאהולכת.למות.בזמן.הקרוב!" אני אומרת מדגישה כל מילה לעט לעט.

" תרדי כבר, האוכל מתקרר" היא אומרת בחיוך מבוייש.

"בגלל האוכל שלך נפלתי!" אני אומרת בכעס מזוייף בזמן שאני לעט קמה.

"האוכל שלי עושה רק טוב!" אימי אומרת בעודה יוצאת מהחדר.

"חמש דקות" אני אומרת מעבר לדלת.

נכנסתי לחדר האמבטיה, שטפתי פנים ואספתי את שיערי לקוקו גבוה מרושל וירדתי למטה.

התיישבתי מול השולחן והפנקיקים מחייכים עליי חיוך מתגרה.

"לא,לא,לא, אסור לי לאכול אותכן!" אני אומרת לעצמי בראש.

" למה את בוהה בפנקייקים? " אמא שואלת מוטרדת אבל עם מעט לעג בקולה.

" סה כל מה שהכנת? צריך יותר, כמו כמות ענקית שתמלא את כל הבית" אמרתי בחיוך כאילו אני חולמת על זה.

" כי אם אני אעשה את זה ,את תהיי בגודל הבית!" אמא אומרת בלעג.

"חה!" אני צינית פתאום.

"לכי להתלבש כבר!"

"שיט! יש לי רק 10 דקות!" אני אומרת בעודי רצה במעלה המדרגות.

התלבשתי, עשיתי שיער, התאפרתי מעט ואירגנתי את התיק.

"ביי! אוהבת, נתראה בערב" נישקתי את אמא שלי במהירות בעודי רצה למחוץ לבית.

*שיחת טלפון*

לארה: "איפה את?! אני מחכה לך בהפתעה מחוץ לבית כבר 10 דקות! "

אני: "סורי, הפנקייקים..."

לארה:" הבנתי אותך, תגיעי לפינה"
היא אומרת לי ומנתקת.

אני מגיעה לפינה ורואה את הג'יפ השחור של לארה.

" הרסת את ההפתעה" היא אומרת בבוז.

" שלום גם לך פשוש." אמרתי בחיוך מתגרה.

"פשושייי" היא מחבקת אותי, משחררת ו מתחילה לנסוע.

הנסיעה הייתה כמו כל מסיעה, על ג'וש, עד כמה שמונה כלבה, בגדים וכל החרא הזה.

Cruel world- עולם אכזרWhere stories live. Discover now