אני יושבת מאחורי עץ, בוכה את החיים שלי ומנסה להבין מה לעשות עכשיו כחומר ניק כנראה מחפש אותה כדי שהם יכלו "לדבר"..
היא קמה ממקומה מסתכלת סביבה ומתחילה ללכת בגשם והפעם לא הכי נהנת מזה... את לבד ביער- מסביבך רק עצים,ערפל וגשם. את לעולם לא תדעי אם תצאי משם בחיים.. אולי איזה פביכי אחר ימצא אותך או ניק או שבתם תלכי לאיבוד...
*שומעת צעדים*
אני ישר נלחצת, למה חשבתי על פדופילים ופסיכיים בכלל?! יופי אנג'י!
אני מתרחקת לאט כדי שמי שזה לא יהיה לא ישמע אותי.
הצעדים הפסיקו רק נשמע רעש של גשם.
אני ממשיכה להתרחק ו מתחילה לרוץ ופתאום אני שומעת את הצעדים שוב מתחילים אבל אני לא מפסיקה לרוץ -אני לא יכולה. מהפחד.
אני מסתכלת לאחור כדי לבדוק אם מישהו נמצא מאחורי ואני ישר נופלת לאחר שאני מתנגשת במשהו קשיח וישר צורחת.
אני לא זזה.
אני מסתובבת לאט לאט עדי לבדוק במה התנגשתי. עץ!
"פאק פאק פאק פאקקקק" אני צועקת בשקט לעצמי.
הצעדים הפסיקו.
מי שעוקב אחרי פטקינג מנסה לשגע אותיייי אוףףף.
"עכשיו אני יודע שאת פה" קול מסתורי אומר לי אבל אני לא רואה אף אחד וזה בטוח לא הקול של ניק, יופי! פרופיל!
אני מסתכלת סביבי וקמה בשקט כדי שהפדופיל לא ישמע אותי.
אני מתחילה ללכת לאחור עדיין מסתכלת סביבי. שוב אני מתנגשת במשהו קשיח.
רק שהפעם אני לא היחידה שזה, רק אני או שהעץ זז? פאק.
לא זזתי, קיוותי שאני מדמיינת.
"ציפיתי למישהי יותר גבוהה" הוא מתקופף ואומר לי באוזן.
אני ישר מתרחקת ומסתובבת כדי לראות במי מדובר.
הוא ישר התקרב אליי והצמיד לי בד לאף וזה הדבר האחרון שאני זוכרת.
אני קנה המרתף ענק וריק, קשורה בשלשלאות לקיר.
אני מנסה לצרוח אבל הפה שלי חסום בנייר דבק.
הכל כואב לי, הראש, הידיים, הרגליים ואני לא מרגישה עייפה כל כך אבל העיניים שלי מסרבות להישאר פקוחות, אני קופאת מקור ורועדת.
ישר הדלת נפתחת ואיש במסכת סקי מתגלה בפני, יש לו שרירים גדולים יחסית ועיניים חומות יפות וחוץ מזה אני לא רואה כלום.-.
הוא ישר מתקרב ושם מולי כיסא ישן ומתיישב עליו.
הוא מתקופף, מסתכל לי בעיניים שעוד שנייה פורצות מהן ים שלם..
ואז הוא מוריד ממני את נייר הדבק.
"את יודעת כמה זמן חיפשתי אותך?"
הוא שואל בשקט.
אני כנראה פאקינג מפגרת אם אני מוצאת את קולו של החוטף שלי סקסי.-.
"חהל שניק חטף אותך לפני.. היית יכולה להיות בבית מזמן"
"מה זאת אומרת? " אני שואלת מבולבלת.
"זאת אומרת שאני מתכוון להחזיר אותך לאבא שלך בתמורה לכמה מיליוני שקלים" הוא אומר בפשטות.
"הולכים עוד שעה בערך" הוא אמר והיציא מפתח מכיסו ושיחרר אותי.
"שלא תחשבי ללכת לאן שהוא,לא דיש לך לאן"הוא אומר בציניות.
הוא יוצא מהמרתף ומשאיר אותי לבד בחושך, בקור.
נקודת מבט ניק
פרצתי את הדלת ואני מגלה חדר ריק ו חלון פתוח, אני ישר יוצא מהבית בלי לשים מעיל או כלום אני יוצא אל הגשם ורץ ליער.
אני צועק את שמה כמה מיליוני פעמים אבל הדבר היחיד שאני שומע זה את רעש הגשם שמתנפץ על האדמה.
"אנג'י!!! " אני צועק שוב אבל לא מקבל שום תגובה.
אני שומע צעדים, מקווה שזאת אנג'י.
מתגלה לפנייאיזה איש זקן, מוזנח ואני ישר מתפרץ עליו מצמיד אותו לעץ.
"איפה היא?! אתה עשית איתה משהו?! "אני מתעצבן ומשתדל לא לחנוק אותו למוות.
"ר.. ראיתי אות..אותה פה ל.. לא מזמן" הוא מתנשם בכבדות.
"מה עשית אית?! "
"ל.. לא אני, ה.. איש ל.. לקח אותה"
ישר שיחררתי אותו מאחיזתי והוא נפל לקרקע.
"מי היה איתה? " שאלתי מודאג.
"איזה מישהו בערךבגילך עקב אחרי מה ותפס אותה, הוא הכניס אותה לרכב שלו ונסע בשיא המהירות." הוא אמר.
"אתה גם עקבת אחרי מה? "אני שואל מבולבל.
"תקרא לי פדופיל..אני סתם עושה הליכות"
הסתכלתי עליו במבט גועלי וישר רצתי לכביש הקרוב.
נקודת מבט אנג'י
הדלת נפתחה והאיש נכנס.
"בואי"
ישר קמתי והתקדמתי עליו, אני הולכת הביתה. חופש.
YOU ARE READING
Cruel world- עולם אכזר
Romanceאנג'י, נערה בת 17, ילדה חכמה, יפה,שקטה ובאה ממשפחה טובה היא בסך הכל ילדה רגילה שמגיעים לה חיים רגילים עד שיום אחד היא חוזרת מהעבודה שלה, השעה 23:47 והיא מתחילה ללכת לכיוון האוטו. פתאום היא צורחת כשהיא מרגישה ידיים סביבה.
