התעוררתי בבוקר. השמש בצבצה לה מהחלון, צובעת את החדר שלי באור של בוקר. פקחתי את עיניי מסתכלת על החדר שלי, מותחת את ידי אל מעל ראשי. קמתי לישיבה באיטיות, לוקחת את הזמן, כי בשביל זה באתי לפה.
הסרתי את השמיכה מעליי, וצעדתי אל עבר המקלחת. נעמדתי מול המראה מסדרת את הקוקו המרושל שהיה לי. לקחתי את מברשת השיניים ושמתי עליה משחת שיניים מצחצחת את שיניי. אני שוטפת את פי וחוזרת לחדר.
אני לוקחת את הפלאפון ומדליקה את המסך. אני רואה שהשעה כבר 11 בבוקר. אבל מה שמושך אותי יותר זה העשר הודעות שיש לי מהארי. חמש הודעות, שלוש הודעות קוליות ושתי שיחות ממנו שלא נענו. מחקתי את כל ההתראות וירדתי למטה. בגלל השקט ששרר בבית הבנתי שההורים שלי כבר לא היו בבית, וגם אח שלי.
צעדתי אל עבר המטבח ושנכנסתי ראיתי שמחכה לי צלחת עם ערימת פנקייקים מגרה במיוחד ותותים ליד. הכנתי לעצמי תה והתיישבתי מול הערמה המפתה. שמתי לב שליד הצלחת יש פתק קטן הוא היה כתוב בכתב יד ' שיהיה לך בוקר טוב אמא' חייכתי שקראתי את הפתק. התחלתי לאכול ובכל ביס שאני מכניסה לפי אני רק מתענגת יותר, מממ כמה שזה טעים, התגעגעתי לפנקייקים של אמא. אם יש משהו שהיא עושה טוב ממש זה זה.
אחרי ששבעתי מהאוכל הלכתי לחצר האחורית. צעדתי על הדשא הרך וטיפה לח עדיין מההשקייה של הבוקר. מה שטוב בחצר האחורית שלנו הוא שאפשר להשקיף על כל העיר, הבית שלנו ממקום בשכונה אשר שוכנת על צלע של הר, ומשום כך אפשר לראות הכל. והנוף אכן עוצר נשימה לא משנה מתי.
אני מתיישבת על הנדנה הגדולה אשר משקיפה על כל האזור, דחפתי את האוזניות שלי אל אוזניי, מפעילה את המוזיקה, אני שמה שיר רגוע Little Do You Know של אלכס וסיירה. המוזיקה מתחילה לבוקע מתוך האוזניות אל תוך גופי ואני לוקחת נשימה עמוקה ומתחילה לחשוב על הכל.
הכל רץ אצלי בראש מהר מדי, הארי, האיש המוזר, האיש החמוד ההוא מהקפה. אני לא יודעת נראה לי כי כל התקופה שהייתי בלונדון עוברת לי כרגע בראש כמו סרט נע, הכל טס לי בראש. הסטתי את מבטי אל עבר האייפון שלי.
הארי... אני חייבת לדבר איתו. רק לחשוב על השם שלו ואני מרגישה איך כל הרגשות המעורבבים שלי מתעוררים לתחייה, כמו שדים אשר היו כלואים הרבה זמן ועכשיו שוחררו לחופשי. אני לוקחת נשימה, אני צריכה להתאפס על עצמי. אני לוקחת עוד כמה נשימות עמוקות, מרגיעה את עצמי. אני פותחת את הטלפון, וקוראת את ההודעות שלו.
מ: הארי: 23:35 : "אמה למה את לא עונה לי?"
מ: הארי: 23:45 : "אמה, בבקשה דברי איתי"
מ: הארי: 00:24 : "אמה, אני מתחנן בבקשה תתקשרי אליי"
אני יוצאת מההודעות ונכנסת אל תיבת ההודעות הקוליות.
YOU ARE READING
DO SOMETHING WITH YOUR LIFE-Harry Styles fanfiction (Hebrew)
Romanceאמה בראון נערה בת 20 אשר גרה בניו יורק. אמא שלה אן בראון היא עורכת בעיתון The New York Times ואבא שלה ג'ורג' בראון הוא ארכיטקט מצליח. אחיה הגדול טום לומד באוניברסיטה כלכלכה ואחיה הקטן ג'ון נמצא בתיכון. אמה הייתה ילדה רגילה חיה את השגרה אך עד לפני ש...
