מצטערת שככה נטשתי את הסיפור, פשוט לא היה לי חשק לכתוב וזה די תקע אותי. אני מקווה שיש עדיין מי שיקרא את זה. אוהבת מלא
________________________
לאחר מה שהרגיש כבהייה של נצח בדלת הרמתי את עצמי מן הרצפה הקרה ועליתי לחדרי, נועלת אחריי את הדלת. אני נשענת עליה וצונחת למטה לרצפה. בוהה בנקודה כל שהיא.
הדמעות כבר חדלו מלרדת על פניי, רק מבט אטום מתנוסס על פרצופי. עיניי מרצדות על החדר ובכל חלק שלו עולים לי זכרונות שלי ושל הארי מחג המולד. איך שהוא התגנב לחדר שלי.
***************
לפני שהוא נכנס לחדר אורחים תפסתי לו את היד. הוא הסתובב אליי מחייך " ככה אתה נוטש אותי?" שאלתי והתקרבתי אליו פורמת לו את העניבה. " מה לעשות אבא שלך פיצל אותנו, שלא נעשה משהו שובב בלילה" הוא אמר וקרץ לי. צחקתי והורדתי ממנו את העניבה. " אבל אף אחד לא צריך לדעת" התקרבתי ונישקתי אותו. " מי את ומה עשית עם אמה שלי?" הוא אמר וזייף טון מובהל.
תפסתי אותו ביד ומשכתי אותו לחדר שלי. כל כך התגעגעתי אליו, כל מה שרציתי עכשיו זה אותו, להרגיש אותו בכל צורה אפשרית. איך שנכנסנו לחדר סגרתי את הדלת והארי הצמיד אותי אליה ומנשק אותי. מרתק אותי לדלת בכך שמצמיד את אגנו אליי. אני מעבירה את ידי בשיערו ואז יורדת לעורף ומשם לז'קט שלו, מורידה אותו ממנו וזורקת אותו. הארי ממשיך לנשק אותי. יד אחת בתוך השיער מעסה את הקרקפת שלי, מקרבת אותי אליו. וידו השנייה מטיילת על כל גופי, אני מרגישה את הדם שלי עולה להבות, את גופי משתוקק להארי בכל דרך אפשרית.
************
חיוך מוזר השתלט עליי. בכל מקום, בכל פינה הוא שם משאיר את חותמו.
אני מתקדמת אל עבר המיטה שלי. אותה מיטה, רק שהדברים שונים עכשיו. אני שוכבת עליה, מביטה אל התקרה ומעבירה את ידי על הסדין. אני עוצמת את עיניי ונזכרת בפעם הראשונה שלי ושל הארי בדירה שלי בלונדון.
**************
"אני יהיה עדין אני מבטיח." הוא אמר בטון מרגיע כל כך. ונתן לי נשיקה עדינה על השפתיים. "בואי נוריד את הגופייה הזאת, טוב?" לאט-לאט ידיו עולות למעלה ביחד עם שולי הגופייה, חושפים את עורי. הוא מניח את הגופיה על הכיסא. "יש לך מושג כמה אני רוצה אותך, מיס בראון?" הוא לוחש. נשימתי נעצרת. העיניים שלנו לא מסוגלות להתנתק. הוא מושיט את ידו ומעביר בעדינות את אצבעותיו הארוכות במורד לחיי אל הסנטר. הוא מנתק את הבמט לרגע להסתכל עליי ואז חוזר בחזרה. "את כל כך יפה." השרירים בחלק הכי עמוק, הכי אפל שלי, נקפצים כמו אגרוף בעיוות מענג בטירוף. הכאב כל כך מתוק וחריף שכל מה שאני רוצה זה לעצום את עיניי, אבל אני לא יכולה, אני מהופנטת מעיניו, שקודחות בי מבט לוהט.
*************
כל הרגשות מאז עלו בשנייה אחת, הלב שלי פעם כמו אז. "הארי מה אתה עושה לי?" לחשתי לעצמי בעודי פוקחת את עיניי בוהה בתקרה של חדרי. האם מה שעשיתי היה המעשה הנכון? נכון שכן? או שלא? הקולות בראש שלי לא נותנים לי מנוחה.
YOU ARE READING
DO SOMETHING WITH YOUR LIFE-Harry Styles fanfiction (Hebrew)
Romanceאמה בראון נערה בת 20 אשר גרה בניו יורק. אמא שלה אן בראון היא עורכת בעיתון The New York Times ואבא שלה ג'ורג' בראון הוא ארכיטקט מצליח. אחיה הגדול טום לומד באוניברסיטה כלכלכה ואחיה הקטן ג'ון נמצא בתיכון. אמה הייתה ילדה רגילה חיה את השגרה אך עד לפני ש...
