הכל משתנה

פרק 7

כעבור שנתיים:

שנתיים עברו מאז הפעם הראשונה שספיר לא קיבלה בפעם הראשונה מכתב מאיתמר. הרבה דברים קרו מאז. חודש לאחר אותו היום, ספיר קיבלה מכתב מאחיה שכתוב בו: ׳אין לי זמן לשלוח מכתבים. אשלח שאוכל. הכל בסדר איתי׳. כמובן שספיר שלחה לו מכתב תגובה ארוך שמספר איך היא מסתדרת. אך לא חזר שום מכתב. לאט לאט המכתבים הדלדלו עוד יותר עד שהיתה מקבלת מכתב בימי ההולדת שלה ובחגים. הוא לא היה טורח לענות על המכתבים שלה ובגלל זה בשלב מסוים, גם הפסיקה לשלוח לו.

למרות הקשיים עם איתמר היא עדין היתה נחושה לעבור לגור איתו ברגע שתשתחרר. ׳רק עוד שלושה חודשים!׳ ספיר חוגגת את יום הולדת 18 שלה בינואר. ליד מיטתה ישנו לוח שנה שסופר את הימים עד הרגע שתצא מבית היתומים ותחזור לגור עם אחיה הגדול.

במהלך השנתיים הללו ספיר לא הצליחה במשימתה לשמור על בידוד חברתי גמור. הזמן עבר והיא הפכה להיות הנערה הכי גדולה במגורי הבנות. מה שאומר, תורנות דואר. במהלך התפקיד היא הכירה את רון, ילד בישן ומופנם שגם הוא מעדיף ריחוק חברתי. השניים התחברו והפכו לחברים הכי טובים והיחידים של אחד של השנייה.

לפני כחצי שנה גברת אוקסון, המנהלת, פרשה לפנסיה ובמקומה באה גברת וירה. היא היתה יחסית צעירה, בת 40 לא יותר, ותמיד היה לה חיוך על הפנים. הדלת שלה היתה תמיד פתוחה לתלמידים, פיזית פתוחה. ויחד איתה מדיניות חדשה הצטרפה לבית היתומים. כל חודש נערך יום פתוח שבו אנשים המעוניינים לאמץ באים ופוגשים את התלמידים. מה שמאוד הגדיל את מספר הילדים הנשלחים לאימוץ.

ספיר גדלה וכידוע אנשים לא נוטים לאמץ נערים בוגרים ולכן התוכנית של ספיר לחבל בניסיונות האימוץ שלה פסקו.

כל ראש חודש משפחה קבועה היתה באה לבית היתומים כדי למצוא לביתם היחידה אח או אחות. ספיר הכירה את המשפחה הזו טוב עקב כל הפעמים בה ביקרו בבית היתומים. הנערה היתה בת גילה של ספיר. היה לה שיער בלונדיני גלי ארוך על גבה וחיוך על הפנים. המשפחה תמיד רצתה תינוק. ילד קטן שיתווסף למשפחה. אך לרוע מזלם לא היו תינוקות בבית היתומים וזה מה שגרם למשפחה לחזור כל חודש וחודש לבית היתומים עם תקווה מחודשת.

---------------
ספיר התיישבה בפינה האהובה עליה בבית היתומים. זה היה מסדרון נטוש בקומה העליונה עם חלון המשקיף לחצר ועדן חלון נוחה לישיבה זוגית. השעה היתה צהריי היום ודרך החלון ספיר ראתה את הילדים משחקים ונהנים ביום היפה של חודש ספטמבר.

״אני מפריע?״ ספיר לא ציפתה לחברה באותו רגע אבל לא הופתעה לראות אותו מתיישב על ידה.
״הפחדת אותי אידיוט״ לקחה נשימה עמוקה וחבטה בכתפו עם ידה.