ללספיר היה חדר קטן, בבית קטן, בבניין קטן, בשכונה קטנה. אין לה הרבה כסף בבית והיא בכל זאת מנסה לנצל את המיטב. עד שאירוע מצער קורה ומשנה את עולמה ברגע. כל מה שהכירה עד היום משתנה. היא מפחדת לתת לשינוי להשפיע עליה ורואה בו כדבר נורא, אנשים בדרך מנסים ל...
היום הגדול הגיע וספיר התעוררה בחוסר חשק מדפיקות על הדלת שלה. היא הביטה בשעון המעורר שהיה מונח לה על השידה ליד המיטה וראתה שהשעה היא שבע בבוקר. הדפיקות בדלת לא הפסיקו וספיר נזכרה שהיא נעלה את הדלת אתמול בלילה שהחליפה לפיג׳מה ושכחה לפתוח מאז. היא קמה באדישות מוחלטת מהמיטה ופנתה לעבר הדלת.
סיבוב של מפתח נישמע והדלת נפתחה בתנופה שספיר שמחה לרגע שיש לה אינסטינקטים מהירים או שהיא היתה נפגעת מהדלת.
״רק עכשיו התעוררת?! בחיים לא נספיק!קדימה את תאחרי ליום הראשון שלך!״ אריאל נכנסה לחדר לבושה בבגדי מעודדות בצבע שחור עם אדום ולבן -אריאל כבר הסבירה לה שאלו הצבעים שמייצגים את בית הספר שלהן ושהיא בנבחרת המעודדות-.
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
״מה את רוצה? רק שבע בבוקר״ מלמלה בעייפות ספיר משפשפת את העיניים שלה שהסתנוורו מהאור המפתיע שנכנס לחדר דרך הדלת.
״נכון רק שבע בבוקר אבל זה היום הראשון שלך ואני רוצה להכין אותך ככה שכולם יתעלפו ממך!״ היא שוב עשתה את ההפגנה ההתרגשותית שלה וקיפצה במקום מוחאת כפיים.
״את הכנת איתי מספיק אתמול״ ספיר ניסתה להדוף אותה החוצה וכמעט הצליחה.
״לא בקטע הזה! בקטע של הלבוש והאיפור״ היה ברור לספיר שאריאל לא מתכננת לוותר אז היא נכנעה.
״טוב אני מסכימה אבל בתנאי אחד!״ קולה נעשה נוקשה. ״יש לי זכות ותו על כל מה שאת עושה לי״.
בלי לחשוב פעמיים אריאל ענתה לה לפני שספיר תתחרט ״סגור!״.
------------- היא הציגה לה שמלות וחצאיות קצרצרות שבכלל לא היו הטעם של ספיר. אריאל הייתה על סף התמוטטות מרוב העקשנות של אחותה המאומצת ללבוש ג׳ינס וחולצה פשוטה. היא ניסתה להתעקש אבל ידעה שהקרב הזה אבוד מראש אבל שיש לה חיים שלמים לשכנע את ספיר להתלבש כמו שצריך!
מפחד שיאחרו אריאל אפשרה לספיר להתלבש כמו שהיא רצתה- טייץ שחור, גופיה שחורה יפה צמודה וג׳קט ג'ינס בהיר. היא נעלה את נעלי האולסטאר הלבנות האהובות עליה ושמה שרשרת כסופה עם אבן כחולה בקצה שלה שנתנה לה אחותה.
