הכל משתנה

פרק 13- רכילות

"מה זה היה?" אריאל שאלה את ספיר לאחר מספר שניות שבהן היא הייתה משותקת.

"א-ני לא יודעת" היא הרגישה את ראשה מסתובב ואת מילותיו מהדהדות בראשה 'אני הבן אדם שלא כדאי לך להתעסק איתו', מה היא עשתה? למה היא היתה חייבת לפלוט ישר בלי לחשוב? בדיוק כמו הסטירה, מה התיכון הזה עושה לה?

הצלצול נשמע ברקע ואריאל כיוונה אותה לשיעור הבא שלה. בשאר השיעורים הכל התנהל אותו דבר, היא הייתה נכנסת לכיתה, לחשושים ונעיצות מבטים היו מופנים אליה, היא הייתה מתיישבת בסוף, פותחת את המחברת ומציירת עד סוף השיעור. בסוף היום אריאל הודיעה לה שיש לה אימון מעודדות ולא תחזור איתה.

"את תסתדרי?" אריאל שאלה אותה בפעם העשירית.

"כן אני אסתדר, אל תדאגי" היא הסתובבה ללכת עד שיד עצרה אותה.

"אני יכולה להזמין לך מונית, זאת לא בעיה" היא כבר כמעט התחננה.

"אל תדאגי אני יכולה להסתדר" היא הורידה את היד שלה מהכתף.

"טוב אבל תסמסי לי שהגעת, ותהיה זמינה" ספיר התחילה לצחוק וחיבקה את אריאל, שהייתה מופתעת מאוד ממפגן האהבה הלא צפוי הזה.

"תודה, שאת דואגת לי ככה" בתגובה לזה אריאל חיבקה אותה חזרה באותה עוצמה.

"תודה שאת אחותי" הן נפרדו לשלום וספיר החלה בדרכה.

ספיר התחילה ללכת לכיוון ביתה החדש, לאחר מספר דקות היא נהייתה מודעת לשיחה בין שתי בנות שהתהלכו לפניה.

"שמעת מה הילדה החדשה הזאת עשתה?" קול גבוה מאוד שאל.

"כן! מי היא חושבת שהיא?! סוטרת לשון מאורן בפנים?!" סומק החל להתפשט על פניה של ספיר.

"כן! ועוד איך שהיא צרחה עליו בקפיטריה! אם היא חושבת שלשחק את הקשה להשגה יגרום לו להתאהב בה יש לה טעות רצינית!" ספיר הייתה בשוק ממה שנאמר 'שאני ארצה להיות עם האידיוט הזה שחושב את עצמו?! מה עובר על הבנות האלה?!' היא חשבה לה בראש.

"כן! אני זוכרת שאת ניסית את זה וזה לא עבד לך" ספיר ניסתה להדחיק צחוק.

"תראי זה כן הביא אותי איתו למיטה" היא ציחקקה בקול גבוה מאוד.

"ספה, הוא לא שוכב עם אף אחת במיטה שלו" השנייה תיקנה אותה.

"צודקת, אבל לצערי אחרי זה הוא הוציא אותי מהחיים שלו לגמרי" היא נאנחה.

"זה חלק מהדיל אם שוכבים עם שון מאורן" בשלב הזה ספיר רצתה להקיא, 'הוא עד כדי כך נוראי?! שוכב עם כל אחת וזורק? והבנות האלה ממשיכות לרצות, אני לא מבינה את הראש שלהן' חשבה.