"הכל התחיל שהיינו בני חמש, בדיוק עברתי לפה משיקגו, אני בקושי זוכרת את התקופה הזאת אבל מה שאני כן זוכרת זה שביום הראשון בגן הייתי מאוד בודדה. הייתי ילדה חדשה מחו"ל שלא מדברת את השפה המקומית ויושבת בצד כל הזמן.
ואז יום אחד בגן, בזמן שכל הילדים האחרים שיחקו להם בחצר, ילד אחד ניגש אלי והתיישב ליידי. הוא התחיל לדבר איתי ואני התחלתי לבכות כי לא הבנתי מה הוא רוצה ממני. שהוא ראה שאני בוכה הוא ישר קם והביא איתו דובי, הוא לא חיכה וישר הניח אותו על הברכיים שלי.
בהתחלה לא הסכמתי לשחק עם הדובי אבל הוא כל הזמן הניח אותו עלי ושם את הידיים שלי עליו, שראה שאני לא משתפת פעולה הוא שוב פעם קם ושחזר הוא גרר אחריו עגלת תינוקות צעצוע ריקה.
שאלתי אותו בשפה שלא הכיר מה הוא עושה אבל הוא רק הביט בי, לאחר מספר שניות הוא ניגש אלי לקח את הדובי שהנחתי על הרצפה ליידי והניח אותו בעגלה.
אני לא בדיוק זוכרת מה קרה אז אבל אני וכרת ששיחקנו כל אותו היום עם העגלה והדובי ובדרך שהיום אני לא מצליחה להבין, הצלחנו לתקשר אחד עם השנייה בלי מילים.
מאותו היום רק חיכיתי לחזור לגן ולשחק איתו, בגן היינו משחקים ותוך כדי הוא היה מלמד אותי לדבר עברית והפכנו לחברים הכי טובים. לילד הזה קוראים דניאל.
כשהיינו בני שמונה הוא לימד אותי לרכוב על אופניים והיינו יוצאים לטיולים ארוכים מאוד מחוץ לעיר רק שנינו, כשהיינו בני עשר הוא התחיל להתאמן בכדורסל וכחברה הכי טובה שלו תמיד עודדתי אותו, כשהיינו בני שתיים עשרה אני תמיד הלכתי איתו לקניון לבחור בגדים לשנינו כי אני הייתי רוצה מישהו שיגיד לי איך אני נראית והוא פשוט רצה שיבחרו לו, כשהיינו בני ארבע עשרה הוא ביקש שאני אעזור לו להשיג מישהי שהוא ממש חיבב ועזרתי לו, גם אחרי שהיא נפרדה ממנו, וכשהיינו בני שש עשרה וחצי ארגנתי מסיבה בבית כשההורים היו בנסיעות.
ישבנו שנינו אצלי בבית ותכננו את מה שהולך לקרות.
"אני חושב שהקומה הזאת תספיק למסיבה" הוא התהלך ליידי בוחן כל פינה.
"אתה בטוח?" שאלתי לא בטוחה, מביטה מסביב.
"כן, ואפשר לפתוח גם את החצר עם הבריכה" הוא לחץ על המתג שחושף את החצר האחורית.
"אוקי, מה לגבי האוכל?" עברתי אחד אחד ברשימה שלי.
"עזבי אוכל, מה עם אלכוהול?" הוא הלך לכיוון הארון של השתייה.
"אני לא חושבת שכדאי" קמתי ועקפתי אותו חוסמת את הגישה שלו.
"למה לא? זאת תהיה מסיבה ממש גרועה בלי אלכוהול" הוא דחף אותי הצידה ופתח את הארון.
"לא יודעת, אני לא חושבת שזה יהיה רעיון כל כך טוב אם נביא אלכוהול" עמדתי מאחוריו מנסה למשוך את תשומת ליבו.
YOU ARE READING
הכל משתנה
Teen Fictionללספיר היה חדר קטן, בבית קטן, בבניין קטן, בשכונה קטנה. אין לה הרבה כסף בבית והיא בכל זאת מנסה לנצל את המיטב. עד שאירוע מצער קורה ומשנה את עולמה ברגע. כל מה שהכירה עד היום משתנה. היא מפחדת לתת לשינוי להשפיע עליה ורואה בו כדבר נורא, אנשים בדרך מנסים ל...
