פרק 9

3.7K 159 27
                                    

פרק 9:

~נקודת המבט של הארי~
רק עוד שבוע ליום הנישואין שלי ושל לואי. הבטחתי לו שאני אחזור לבית ואני באמת אחזור, אני רק לא בטוח מתי. אני רוצה לחזור, לחזור לגבר שלי, להיות בין הזרועות שלו. שיחבק אותי חזק ולא יעזוב, שיהיה איתי בכל רגע שאצטרך, שילטף אותי כמו שרק הוא יודעת ולא יעזוב, פשוט לא יעזוב. שנהיה ממש כמו פעם, זוג אוהבים. אני זוכר את יום החתונה שלנו טוב, זה היה לפני 5 שנים ושר הייתה איכשהו השושבינה שלנו, בשנה הראשונה שלה איתנו היא לא אהבה אותנו אבל אם היא הייתה צריכה לבחור ביני לבין לואי היא הייתה בוחרת בי, הוא צעק עליה הרבה אפילו סתם ככה, גם אם היא לא עשתה כלום ואני תמיד הייתי לצידה ותמכתי בה.

~פלאשבק ליום החתונה~
"נו שר תפסיקי כבר לקמט את השמלה. הוצאנו עליה הון ואת פשוט הורסת אותה!" לואי צעק על שר לאחר שהרימה את המלמלה וחקרה אותה. היא הביטה בי במבט עצוב ואמרתי: "תפסיק לצעוק עליה בובאר." אמרתי לו וניגשתי אליו. פניו האדימו מעצבים והמשכתי את דבריי: "דיי להתעצבן, יהיו לך קמטים בתמונות. היא רק הסתכלה על המלמלה בייב. בוא לא נהרוס את מערכת היחסים שלנו איתה עוד יותר." הוא הנהן ונשק לשפתיי קלות. "אני שמח שאנחנו מתחתנים, חיכיתי לזה מהרגע הראשון שראיתי אותך בראיון עבודה אצלי במשרד." הוא אמר וחיוך חרמן עלה על פניו.

"כל כך חיכיתי לראות מי זה הארי אדוארד סטיילס בן ה23. כשנכנסת למשרד לבוש בחולצת הטריקו הכחולה שלך וג׳ינס הסקיני השחור עם השיער המתולתל הפרוע שלך, הודתי לאלוהים שהשולחן שלי כיסה את פלג גופי התחתון. עמד לי כל כך חזק ולא ידעתי אם אתה בקטע של גברים או לא. רציתי שתהיה שלי, ידעתי שברגע שאני אדע אם אתה בקטע של גברים אני אתן לך לכופף אותי על השולחן ותזיין אותי חזק עד שאני לא אוכל לשבת. וזה מה שקרה, באותו היום, בסוף הראיון.
אתה זוכר את זה הארולד? שזיינת אותי על השולחן חזק ורציתי רק עוד אבל היינו חייבים לגמור? שהשולחן שלי התלכלך בשפיך שלי? ששרטתי לך את הירכיים והתמכרתי לזין שלך ובסוף קיבלת את העבודה?" לואי אמר בחרמנות והנהנתי בחרמנות. ראיתי שלשנינו עומד הזין חזק והבליטות שלו גובהות עוד ועוד. הוא הצמיד אותי אליו והרגשתי את החיכוך בין איברינו העומדים. "אני אוהב אותך הארולד!" נשכתי את שפתי התחתונה ולחשתי: "אני אוהב אותך בובאר." ואז הוא הצמיד את שפתינו לנשיקה רכה.

Daddy Or Death?Where stories live. Discover now