Daddy Or Death?

פרק 19

פרק 19

"לפי מה שאני רואה כאן, יש לך סדק ברגל. נצטרך לחבוש לך את הרגל ולשים לך קיבוע. בשביל לקבל קביים תצטרכו לשלם דמי רצינות, זה במקרה והם נהרסים." הרופא הנחמד שבדק את תוצאות הצילומים אמר. הוא קם ממקומו ושם כפפות בזמן שאמר להארי: "תשכיב אותו על המיטה. ותרים לו את המכנס ברגל שמאל." וכך הארי עשה. הוא השכיב אותי על המיטה והרים את המכנס ברגל השמאלית שלי עד הברך. "תודה רבה מכאן תצטרך לעמוד בצד." הרופא אמר והארי התיישב על הכיסא בקצה החדר. הרופא התעסק לי ברגל, השתדל שלא להכאיב לי. הוא שאל אותי מידי פעם אם אני בסדר ואם כואב לי. "אני כבר מסיי..." הדלת נפתחה בתנופה והאדם העומד בכניסה היה לא אחר מאשר דניאל.
"אני מפריע לך או שאני יכול לשבת כאן כמה דקות?" דניאל שאל וראיתי איך עיניו הערמומיות ננעצות בהארי שלי. סורקות את גופו מקצות אצבעות רגליו ועד לתלתלי ראשו. הוא נשך את שפתו התחתונה החרמנות והעביר את ידו על הבליטה הגדולה שצמחה לו שם. הארי שלח מבט חטוף אל דניאל אך מיד התחיל לבהות בו. עיניו הירוקות סרקו את כל גופו של דניאל כמכונת סריקה בשדה תעופה ועיניו התמקדו במיוחד על איברו. "הו שלום לך בון בון." הוא אמר להארי והתקרב אליו באיטיות. הארי בלע רוק בלחץ עיניו ריצדו עד שמבטו התמקד בשלי. הוא קלט שתפסתי אותו והשפיל את מבטו מיד. ולפתע צץ במוחי רעיון, אין סיכוי שהארי יסכים אבל אני מוכ... "חשבתם לצרף אליכם גבר חזק שישנה לכם את הסקס מקצה לקצה?" דניאל שאל והרגשתי כאילו הוא קורא את מחשבותיי. "זה בדיוק מה שרציתי להציע." אמרתי מהר והארי הרים את ראשו ומבטו היה מופתע ושמח בו זמנית. ידו הגדולה של דניאל נחה לה על ראשו של הארי ומלטפת בעדינות את תלתלי ראשו. הארי עוצם את עיניו ומתענג על הליטופים הקטנים והקלים שבראשו. הרגשתי קצת פגוע... לא לואי! אתה לא נפגע! המוח שלי צרח לי ממעמקי ראשי.

"סיימתי לכבוש לך את הרגל, תבוא לביקורת בעוד כ3 שבועות בסדר מר סטיילינסון?" הרופא הנחמד העיר את תשומת לב כולנו. הנהני בראשי והודתי לו. "הארולד!" גערתי בו והוא מיד הודה לו גם כן. עזבנו את החדר כשאני מקפץ על רגלי הימנית ואני נעזר בדניאל והארולד. מאז כניסתו של דניאל לחדר הארי השתתק לחלוטין. זה דיי מוזר. "אני יכול להציע לכם טרמפ הביתה?" אני היססתי מעט אך הארי מיד הסכים. מה נכנס בו?
"מה הקעקוע שלך מסמל?" הארי שאל את דניאל בזמן שהסיע אותנו לבית שלנו. קולו נשמע כאילו הוא מעריץ אותו, מהופנט אליו. הוא ישב על ידו ואני ישבתי מאחורה כמו כלב. "הקעקוע שלי מסמל משמעות פשוטה, אני המלך, אני השולט. אף אחד לא לוקח את מקומי ואני תמיד ראשון מעל כולם. אין אף אחד מעלייך, חוץ מבמיטה." דניאל התחיל לצחוק והארי אחריו. זה לא היה כזה מצחיק. "קצת יהיר מצידך להגיד דבר כזה לא?" שאלתי ודניאל רק המהם ובהה בי דרך המראה ועיניו משדרות חרמנות ישירה. "יש משהו בדבריו הוא באמת השולט." הארי אמר וקולו מעט כנוע. מה לעזאזל קורה פה? לפתע האוטו חרק בלמים. זעקת כאב נפלטה מפי. הארי נלחץ הסתובב אחורה והביט בי בפחד. "אתה בסדר לואי?" הוא שאל ותפס בידי. ממתי הוא קורא לי רק לואי? אהה שכחתי שמר מעל כולם באוטו אז צריך להתנהג כמו נתינים שלו. הנהנתי ונשמתי עמוק. "אני מצטער אני לא נוהג לדרוס חתולים ומשפחותיהם." דניאל אמר מעט פגוע אך הארי מיד הסתובב אליו והניח יד על ירכו כדי להרגיע אותו ואמר בקול רך: "זה בסדר, לא צריך שעוד מישהו יפצע פה, נכון לואי?" עיניו מיד נצתו באש אהבה, האש המוכרת והידועה בינינו, אך היא לא הייתה מכוונת אליי, אלא לדניאל.