Daddy Or Death?

קצת על המצב...

היי יפות שלי!
טוב אז אני יודעת שיוצא לי להזניח את כל הסיפורים שלי בזמן האחרון...
יש לי בנוסף ל3 שאני מפרסמת 2 שאני לא מפרסמת וגם אותם אני כותבת. בנוסף יש לי סיפור שאני כותבת עם חברה שלי שעצרנו כי לשתינו אין זמן.
בכל מקרה, אני רוצה להסביר לכן את המצב ולספר גם על עצמי כי בכל מקרה אתן לא מכירות אותי.

אז ככה...
אני נועה, אני בת 16 מאשדוד.
חבר שלי זרק אותי ביום ראשון האחרון, אחרי חצי שנה, בגלל מרחק, לימודים והיציאות שלו מהפנימיה.
עצם העובדה שהוא זרק אותי מקשה עליי לכתוב פרקים, המוזה שלי כאילו נעלמה. בדרך כלל זורם לי לכתוב אבל עכשיו אני "אונסת" את הפרקים. אני כותבת בכח.
אני מאמינה שברגע שהמצב יהיה יותר טוב מבחינה רגשית אני אחזור לכתוב כמו שצריך.

בנוסף לזה אני במצב לימודים על הפנים שאם הייתי יכולה לחזור אחורה בזמן ולשפר אותו הייתי עושה את זה.
הציונים שלי מאוד נמוכים ואני משתדלת ללמוד כמה שיותר בחודש האחרון של הלימודים כי יש לנו מבחנים מסכמי שנה.
אני כמעט לא מתחברת לוואטפד בגלל שאני מנסה להשקיע את כל כולי בסוף שנה כדי לצאת עם תעודה ללא נכשלים.

ואם זה לא מספיק לי, יש לי את הבעיות עם ההורים שלי, שהם גרושים כמעט שנה. הם דיי משגעים אותי והמצב קשה.
קצת אחרי שהם אמרו שהם נפרדים(לפני הגירושין)התחלתי לשתות, כמעט כל הזמן הגנבתי בקבוקי אלכוהול, מארון האלכוהול בבית, לחדר שלי ושתיתי מהם קצת ואז החזרתי לארון כאילו כלום לא קרה.
התמכרתי, ואחרי חודש בערך ההורים שלי גילו את זה והם היו משמר צמוד בכל פעם שיצאתי עם חברות.
אני מאמינה שזו הייתה הבחירה שלי לשתות או לא ובחרתי החלטה שהשפיעה עליי מאוד גם לרעה וגם לטובה.
אני יודעת שאני עכשיו מתחרטת על זה והלוואי והיה אפשר להחזיר את הגלגל אחורה ולא לעשות את זה.
אבל את הנעשה אי אפשר לשנות ואני לא יודעת אם אני שמחה שזה קרה או לא. יש לזה שני צדדים באמת...
אני שמחה כי נפתחתי לעולם חדש גם אז זה מאוד מוקדם והבנתי מה טוב ומה לא
לא שמחה כי הכרתי את העולם הזה לא בדרך ש"חלמתי" עליה.

אני לא יודעת מה להוסיף עוד...
אני מניחה שלכל הסיפורים שלי אני אעלה היום פרק ואז אני אקפיא אותם לזמן מה... עד שאני ארגיש בטוחה בעצמי ושאני אתגבר על הכל.
אני אוהבת אתכן מאוד ואני מקווה שאתן תבינו אותי ושלא תכעסו.
שלכן, נועה❤

בתמונה...
אני מהיום😞