פרק 18 - קונפליקט

3.7K 320 83
                                    

"זאת קיילי אן," הודיעה לי גברת בריפן שעמדה עכשיו לצידי, שתינו מציצות בחוסר נימוס מהמדרגות אל הסלון. היינו בקומה השנייה, מתחבאות בצל של קיר שהסתיר אותנו היטב ונתן לנו נקודת תצפית מעולה על האורחים. אבל הרגיז אותי שלא יכולנו לשמוע כלום חוץ מפרצי צחוק מידי פעם.

"מי היא?" שאלתי כשעיניי ננעצו בנערה הצעירה. מסיבה מסוימת, מתתי לדעת מי זאת.

גברת בריפן משכה את סל הכביסה קרוב יותר אל החזה שלה. "אהבה שנשכחה."

"היא הייתה חברה של הארי?"

גברת בריפן החזירה לי הנהון, מציתה ניצוץ מוזר של כעס בתוכי. "זה היה לפני המון זמן. אני לא יודעת למה היא חזרה לפליס..."

"הארי אמר משהו על אפשרויות עסקיות," אמרתי לה, מתקשה לשמור על הקול שלי מלהישבר.

"טוב נו, ההורים שלה באמת אנשי עסקים, למרות שהם לא עושים עסקים מלוכלכים כמו ריצ'ארד. מעניין על מה הם עובדים." גברת בריפן תהתה, טופחת על סנטרה עם אצבעה. "לפי מה ששמעתי הם לא בקשר טוב עם הארי ואבא שלו בזמן האחרון."

"למה?"

"ובכן, כשהארי היה בן חמש-עשרה, הם נפרדו בגלל שהארי 'ירד מהפסים' כביכול, וההורים של קיילי רצו להרחיק אותו ממנה. היא מצטיינת, יש לה מדליות זהב כמעט בכל דבר שהיא עושה וההורים שלה לא רצו שהוא יהרוס לה את זה. היא גם הייתה עוברת בין ארצות דיי הרבה, אז כנראה שהמערכת יחסים הזאת לא הייתה עובדת בכל מקרה. לפחות זה מה שאני חושבת." היא אמרה, "אני זוכרת שדמיאן ואבא שלה עבדו על עסקה ענקית אבל דברים החלו להשתבש אחרי שהם נפרדו וישר אחרי זה הם פנו לדרכים שונות."

אז למה הם פה עכשיו? אני מודעת ששום דבר מזה לא אמור להיות קשור אליי אבל הייתה לי הרגשה לא טובה. גברת בריפן אמרה לי שהיא יורדת למטה כדי לצטט להם קצת ואני חשבתי שזה רעיון מצוין. לא יכולתי לחכות שהיא תחזור בחזרה.

בדרך כלל אני לא כזאת חטטנית אבל הסקרנות שלי הכניעה אותי הפעם. הרגשתי גוש כבד ומציק יושב עליי כשראיתי את קיילי מדברת עם הארי. כל כך רציתי לדעת על מה הם מדברים.

כל בעיה שהייתה בניהם אחרי הפרידה מן הסתם נעלמה עכשיו וכל מה שהם החליפו אחד עם השניה זה צחוקים וחיוכים. התכווצתי כשראיתי אותה מרימה את ידה ומבלגנת את שיערותיו. מה קורה פה?

השיניים שלי התהדקו, ואם זה היה אפשרי, העיניים שלי היו שורפות בה חורים. לא יכולתי לסבול אותה עם החיוך הבהיר והעור המושלם שלה.

קיילי הניפה את שיערה והוא נח עכשיו מאחורי כתפה, עוטף אותה בדרך מחמיאה אבל עדיין מעצבנת. הארי ישב ישר למולה. רגשות מבלבלים, כעס וחוסר ביטחון רצו הלוך ושוב בראשי. אני לא מקנאה. אני לא.

Baby Doll  ➳ stylesWhere stories live. Discover now