פרק 27 - אמון

3.4K 328 87
                                    


הארי נעלם למשך כל היום. לא דיברתי איתו מאתמול אחרי השיחה שלנו במטבח. גם הוא לא התאמץ לדבר איתי וזה עקץ אותי בחזה בכל פעם שחשבתי עליו.  הוא בחוץ עם קיילי? כנראה שכן.

המחשבות המיותרות, חסרות החשיבות והמעצבנות היו כל כך עקביות במוחי שהן תפסו את כל המקום והעלימו את מה שחשוב באמת. המצפון שלי הרג אותי, מזכיר לי ששכחתי את אמא שלי. דרן אמר לי שהיא במצב בריאותי לא טוב, והנה אני מתלבטת ביני לבין עצמי על נער בזמן שהיא סובלת בבית המתפורר שלנו.

הארי הבטיח לי שהוא יארגן לי משהו כדי שאוכל ללכת לראות אותה, אבל הוא עדיין לא הזכיר שום דבר בקשר לזה. הוא בטח לא התכוון לזה, בדיוק כמו שהוא לא התכוון לדברים שהוא אמר אתמול בקשר לזה שהוא אוהב את הדרך שהוא מתנהג לידי. הרגשתי פתטית שנתתי למילים שלו להגיע אליי. היה לי שום דבר להציע לו, לא כמו קיילי. למה שבחור יבחר אותי על פניה?

אוקי תליה, זה מספיק. המצפון שלי שאג. והוא צדק. סדר העדיפויות שלי הוא קודם כל לצאת מהמקום הזה ואחר כך לטפל באמא שלי. אני לא אוכל להתמודד עם עוד דרישה. הארי לא נכנס לרשימה.

התעוררתי מהמחשבות שלי כשרעש חזק נשמע מחדר הכביסה. בידיעה שזאת גברת בריפן מיהרתי ללכת לראות מה קרה. ראיתי את סל הכביסה זרוק על הרצפה עם בגדים מפוזרים בכל מקום. האישה עם השיער המאפיר החזיקה את גבה בהבעת כאב כל כך חזקה שזה כאב גם לי.

"מה קרה?" שאלתי, מניחה את ידי על כתפיה כדי להביע תמיכה.

"בדיוק עמדתי להכניס את הבגדים למכונה, התכופפתי... טוב, התכופפתי יותר מידי." היא הצליחה לסנן מבעד לכאב שהיה מרוח על פניה.

"את צריכה לשבת. אני אעזור עם הבגדים." הובלתי אותה לשבת על כסא עץ שהיה ליד מכונת הכביסה.

"תודה, יקירה." היא אמרה כשהיא התיישבה על הכסא. "אחת המגרעות בלהיות זקן."

"אני אבחר להיות במקומך בכל יום." אמרתי לה עם אנחה קלה לפני שהרמתי את הבגדים מהרצפה. הבגדים של הארי. ניסיתי להתעלם מזה ולדחוף את החולצות והמכנסיים אל תוך סל הכביסה.

"הארי נפתח אלייך, לא?" גברת בריפן אמרה במהירות ונשכה את שפתה. "מצטערת, תתעלמי ממני."

"איך ידעת?" שאלתי בשקט.

"לא התכוונתי לצותת, פשוט העברתי מטאטא במסדרון באותו הלילה ושמעתי." ציתות זה אחד הדברים שגברת בריפן התלהבה לעשות. "שמעתי רק כמה דברים, אני נשבעת."

היא בטח שמעה את כל השיחה. "הוא נפתח." הודיתי, זורקת את המשקל של הסל על המכונה.

"הארי לא פשוט נפתח לאנשים ככה." היא אמרה עם חיוך מלא משמעות. והנה היא שוב מתחילה עם השידוכים. גברת בריפן, מכל האנשים, צריכה לדעת עד כמה המצב מסובך ביני לבין הארי אבל היא לא מרימה ידיים. היא מאמינה שאני 'המושיעה' או משהו.

Baby Doll  ➳ stylesWhere stories live. Discover now