פרק 30 - זעם

2.9K 322 80
                                    

"מה?" שפתי התחתונה רעדה. הארי נראה זועם, מבהיר שלא הייתי אמורה להיות בחדר הזה.

"תליה, המנעול היה זרוק על הרצפה. מה את עשית שם?" הוא היה עצבני, אבל היה גם רמז ללחץ בקולו. הוא פחד שאני ראיתי ציור מסוים? הייתי כל כך לא זהירה, שוכחת להחזיר את המנעול למקומו.

זרקתי את החתיכה החצי אכולה של פיצה פפרוני על הצלחת ושילבתי את ידי בשקט כשחיפשתי אחר תשובה. לא רציתי שהארי יראה אותי בתור חטטנית מוזרה או משהו שיגרום לו לשנות את דעתו עליי אז בחרתי בקפידה את המילים הבאות שלי.

הייתי אסירת תודה שהיה צלצול בדלת שהפריע לשיחה שלנו מלהמשיך. אבל ההרגשה הזאת נעלמה במהירות כשהבנתי שהצלצול היה בדלת הכניסה, מה שאומר שזה דמיאן שהצליח לעבור בשער.

"מי לעזאזל זה יכול להיות עכשיו?" הרגשתי את הדם בורח מפניי כשהארי הרים את ידיו בתסכול לפני שהסתלק מהמטבח.

הצצתי דרך החריץ הקטן שנשאר פתוח בדלת המטבח, כפות הידיים שלי מתחילות להזיע. דמיאן בטח פה כדי לבדוק אם עשיתי את מה שהוא אמר לי. אבל עברו רק כמה ימים מהביקור האחרון שלו.

ליבי צנח כשהאורח נכנס, זה היה יותר ממה שחששתי. תיק העור של קיילי צנח על השולחן במסדרון הכניסה לפני ששיערה השחור נמשך מהגומייה שלו – סדר קבוע של פעולות. זה צרב לי כשהבנתי שיש לה מפתח לשער הראשי. הארי נתן לה אותו.

אני זוכרת את הפעם האחרונה שקיילי הייתה פה. הארי היה עוין וחוסר הסבלנות שלו כלפיה היה ברור. הוא אמר לי שהוא לא אוהב את 'האנשים האלה' ושהוא שונא את עצמו כשהוא לידם. בגלל זה, הייתה בי תקווה קטנה שהארי לא רצה ללכת עם תוכניות החתונה האלה. אבל התקווה הזאת התנפצה. למה קיילי תמשיך להסתובב פה אם הארי סירב?

"אתה כזה בלאגן סקסי." היא אמרה, כנראה מתייחסת לשיער של הארי. "אבל אתה באמת צריך להתארגן. למה אתה עוד לא מוכן?"

"מוכן למה?" הארי שאל.

הצחוק הגבוה והחזק שלה הדהד במסדרון. "אתה מצחיק אבל ברצינות, אנחנו צריכים ללכת."

הארי העביר את אצבעותיו בשיערו, מנסה בבירור לרענן את זכרונו. קיילי שחררה אנחה עמוקה, מעסה את קודקודיה. "אתה שכחת." היא הסיקה. "ויקטור אמר לי ששתית איתו ועם דילן. הוא גם אמר ששתית טיפה יותר מבדרך כלל. למה?"

"זה לא עניינך." הוא התפרץ עליה לפני שלקח נשימה עמוקה, מצטער מיד על מה שהוא אמר. "מצטער, אני רק... לא הייתי במצב רוח טוב."

"כנראה שאתה עדיין לא. למה?"

"לא יודע, אני פשוט רציתי לברר כמה דברים." הוא השיב, מגרד את עורפו.

"כמו מה?" היא הייתה כזאת עיקשת.

"דברים, בסדר? את מוכנה להניח לזה?" הוא נשמע חסר סבלנות.

Baby Doll  ➳ stylesWhere stories live. Discover now