כבר צהוריים הלכתי ביער השקט שערי החום היה אסוף בקוקו נמוך, עדיין לבשתי את החולצה הסגולה הארוכה והגינס ששרה הביאה לי ביחד עם התיק השחור שמצאתי אצלה ואז שמעתי קול מוכר. "נינה!" רצתי במהירות לעבר הקול עקפתי שיחים ועצים ואז אחרי שעברתי שיח אחד ראיתי אותו, ראיתי את אחי הקטן תומאס. אותו ילד קטן ומתוק בן השלוש, הוא עמד וברגע שראה אותי הוא חיבק אותי חיבוק ענק החלו לזלוג לי דמעות מהעיינים בכיתי כמו שלא בכיתי שנים. ואז הוא התרחק קצת הוא הסתכל עלי בעיניים הכחולות הגדולות שלו שערו החום היה קצת מבולגן, הוא לבש חולצה שחורה קצרה,מכנסיים כחולות עד הברך ונעלי ספורט. "לא קר לך?" שאלתי בדאגה, הוא לא ענה רק הסתכל עלי בחיוך עצוב "אני מתגעגע עליך אחות" הוא אמר בקולו הילדותי, טוב הוא ילד בן 3 לא ציפיתי למשהו אחר היה לו אותו הקול בדיוק כמו שזכרתי בדיוק כמו שזכרתי."גם אני עליך אח" אמרתי עם דמעות בעיניי "אני מצטער לא ידעתי" לא הבנתי על מה הוא מדבר "מצטער על מה?" שאלתי מבולבלת, "אמא ואבא הסתירו ממך סוד גם אני לא ידעתי סליחה" לא הבנתי על מה הוא מדבר לפני שהספקתי להגיב ראיתי איך הוא מתרחק לאט לאט "תומאס!" צעקתי עליו בתקווה שהוא ישאר "אני צריך ללכת, סליחה!" הוא צעק ואז קמתי.
קמתי עם דמעות בעיניי והבנתי שזה היה רק חלום, ישבתי כמה רגעים על המיטה חשבתי על שרה שהייתה כל כך נחמדה והביאה אותי לביתה על גיימס בעלה ועל ביתם הקטנה אמה. ואז קמתי לקחתי את התיק השחור והתחלתי ללכת לא ידעתי להן אני הולכת רגלי פשוט הובילו אותי לאחר כשעה הגעתי, ואז הבנתי בדיוק איפה אני הייתי בבית קברות אבל לא סתם בית קברות פה קבורים ההורים שלי ואחי הקטן.
-נקודת מבט כללי-
עמוק עמוק ביער רץ לו ילד קצת יותר גדול מנינה עיניו היו ירוקות כמו של נינה והיה לו שיער שחור וקצר. הילד המשיך לרוץ עד שהוא פגש עוד ילד שניראה בגילו לילד היה שיער שטני ועיניים כחולות, הוא ישב על אבן גדולה היה נראה שהילד שישב חיכה לו "או ליאם סוף סוף הגעת" אמר הילד שישב על האבן והוא קם במהרה. "מייקל אח שלי מה קורה?" אמר ליאם בשמחה "בו תחרות עד לארמון או שאתה כבר מודע לזה שתפסיד?" אמר מייקל בהתגרות, "פחח אתה זה שתמיד מפסיד מייקל, יאלה בוא נעשה את זה" אמר ליאם וחייך.
ליאם ומייקל רצו מאוד מהר ליאם מקדימה ומייקל קצת מאחוריו, ואז מייקל התחיל להשתנות לזאב. "היי זה לא הוגן" ליאם אמר ברגע שהסתכל על מייקל "ומי אמר שהחיים הוגנים?" ואז מייקל השתנה באופן סופי לזאב ועקף את ליאם, ליאם עשה כמוהו והפך לזאב ושניהם רצו עד שהם הגיעו לארמון. ליאם נעצר ואחריו מייקל "לא אמרת שתנצח?" שאל ליאם בהתגרות, "חכה חכה לפעם הבאה". ואז הגיע נער בערך בן 20 עם שיער בצבע גינגי קצר ועיניים חומות לעברם של ליאם ומייקל, הם לא ניראו מופתעים מזה שהוא הגיע "כן ג'ון?" שאל ליאם "המלך רוצה לדבר איתך" אמר ג'ון תוך כדי שהוא נזהר לא להסתכל על ליאם בעיניים. "אוקי אני בא" אמר ליאם בפשטות "ביי מייקל" "ביי ליאם" אמר מייקל ונופף לליאם לשלום תוך כדי שמייקל התחיל ללכת.
ליאם ג'ון ניכנסו לתוך ארמון ענק, ג'ון הלך לדרכו וליאם המשיך ישר נראה שהוא ידע בדיוק להן ללכת. ליאם נכנס לחדר ענקי וראה דמות מבוגרת עם שיער קצר בצבע חום ועיניים אפורות מעורבב עם ירוק, הוא ידע טוב מאוד מי זה האיש הזה, האיש הזה הוא המלך של אנשי הזאב, המנהיג זה אבא שלו.
"אבא למה קראת לי?" שאל ליאם "שב" הורה לו אביו והצביע על שולחן קטן עם שני כיסאות שמונחים אחד מול השני. ליאם ישב בצד אחד ואביו ישב בצד השני ואז אביו התחיל לדבר,"לפני שנה ראיתי אותה הצלחתי רק לצלם תמונה לפני שהספקתי לגשת עליה כדי שנדבר היא התחילה לברוח כניראה מהמשטרה אני צריך שתמצא אותה" אמר אביו. ולפני שליאם הספיק להגיד משהו אבא שלו נתן לו תמונה שבה יש ילדה קצת יותר צעירה מליאם עיניה היו ירוקות ושיערה החום הגיע עד לכתפיה, הילדה שבתמונה זאת נינה. "זאת הילדה שאתה מחפש כבר שנים נכון?" שאל ליאם ועדיין הסתכל על התמונה, "כן" ענה אביו בפשטות תתחבר עליה ותביא אותה לפה "אוקי" ענה ליאם בידיעה שאסור לו לאכזב את אביו. "ועוד משהו ליאם" אמר אביו בדיוק כשליאם עמד לקום "כן?" שאל ליאם והסתכל על אביו, "אם משהו מנסה לפגוע בה או בך אל תהסס תרצח אותו אני רוצה אותה חייה זה ברור?". ואז ליאם ראה את העיינים של אביו הם השתנו מאפור מעורבב עם ירוק לאדום, עיניו של אביו היו אדומות כמו אש שמאיימת לפרוץ, אותו העיניים של הבן אדם שרצח את ההורים ואת אחיה של נינה. ליאם ידע שכשהעיינים של אביו משתנות לאדום כל כך חזק זה אומר שהוא מסוגל לרצוח מישהו, ליאם רק הנהן לקח את התמונה והלך.
-חזרה לנקודת המבט של נינה-
עמדתי מול האגם והסתכלתי על ההשתקפות שלי במים ואז שמעתי רעש מהשיחים, הסתכלתי במהירות על מקור הרעש וראיתי שמהשיחים יוצא נער קצת יותר גדול ממני היו לו עיניים ירוקות כמו שלי ושיער שחור קצר. "היי" הוא הסתכל עלי וחייך "היי" השבתי מעט מופתעת "אני ליאם ואת?" הוא הסתכל לתוך עיניי ועניתי "נינה".
אז זה הפרק של היום מאוד מקווה שאהבתם אשמח לתגובות של מה לשפר או סתם מחמאות ולהצבעות אז הצבעות ותגובות וממשיכה ניפגש בפרק הבא
YOU ARE READING
הפכתי לרוצחת
Fantasyכן אני ילדה יתומה הוא רצח את אחי הקטן בן השלוש יום לפני יומולדת ארבע שלי הוא רצח את הורי יום אחרי שנהפכתי להיות בת חמש לא הוא לא איש רגיל ראיתי אותו העיניים שלו אדומות כדם זה היה איש זאב מאז רצח הורי אני בבתי יתומים אבל את האמת? היער הוא ה...
