הפכתי לרוצחת

פרק 16-צעד גורלי

-נקודת המבט של נינה-
סירקתי את שערי מול המראה ואז ראיתי את ליאם נכנס. "היי" אמרתי וחייכתי, "מה קורה?" הוא שאל וקפץ על מיטתי. "תרגיש בנוח" אמרתי בציניות והמשכתי לסרק את שערי מסתכלת עליו מהמראה והוא רק חייך, "איך נתנו לך להכנס?" שאלתי "אני הבן של פיטר ברור שיתנו לי " הוא אמר אבל משום מה לא האמנתי לו. הסתכלתי עליו במבט של באמת?, "טוב בסדר אולי הייתי צריך ללכת עד למשרד של אבא שלי לקחת אישור ולבוא לפה" הוא אמר מובך מזה שתפסתי אותו."איך?" הוא שאל מסתכל עלי לא מבין "איך מה?" שאלתי "איך ידעת שאני משקר?" הוא הסביר, "אני רואה אותך מהמראה רואים כשמסתכלים על העיניים שלך מתי אתה משקר" עניתי על שאלתו.

שמתי את המסרק במקום והתיישבתי מולו על המיטה. "מה קורה בינך לבין אמה?" שאלתי, "אני ואמה סבבה אנחנו לא כזה מכירים את יודעת" הוא אמר ואני רק גלגלתי עיניים. "לא נמאס לך לשקר?" שאלתי והוא הביט בי מופתע, "אמה סיפרה לי שאתה האקס שלה ושבגדת בה" הסברתי את עצמי מראה לו שאני לא מכשפה או משהו כזה. "אה ואו.." הוא אמר בשוק ראיתי שהוא מופתע, "אתם ביחד?" שאלתי "לא, אמרת שהיא סיפרה לך שאני האקס שלה" הוא ענה וראיתי את העצב על פניו. "כן אבל אחרי שהיא בגדה בהורים שלה בשבילך לא הבנת עד כמה היא אוהבת אותך וחזרתם או משהו כזה?" שאלתי מופתעת ומסוקרנת, "היא סיפרה לי על זה.. אני אוהב אותה באמת אבל היא לא רוצה שנחזור ובצדק" ליאם אמר כשקולו רעד. "דיברתי עם אמה כשהייתי בצינוק, היא אוהבת אותך אהבה אמיתית וטהורה אם היא לא הייתה אוהבת אותך היא לא הייתה בוגדת בהורים שלה בשביל הסיכוי הקטן שתשאר בחיים" אמרתי בתקווה שהוא יבין שזה יכול לעבוד. "מה אני צריך לעשות?" הוא שאל ראיתי שהוא מבולבל ותאמת שהבנתי אותו, "לך אליה" אמרתי "תחזיר אותה ואל תוותר תראה לה שאתה מוכן להלחם למענה" עניתי. אוי זה נשמע כל כך קיטשי, אבל זה נכון, לא זה עדיין קיטשי. "בטוחה?" הוא שאל חסר ביטחון גלגלתי עיניים, "לך כבר" אמרתי מעיפה אותו "תודה ביי" הוא אמר ורץ לחפש את אמה.

פתחתי את הדלת של החדר שהייתי בו. "כן נינה קרה משהו?" ג'ייק שאל "אני רוצה להתקלח" אמרתי, טוב לא באמת רציתי להתקלח אני פשוט מתה לצאת מהחדר הזה כמובן לא אמרתי את זה. "יש לך פה דלת של האמבטיה" הוא הצביע על הדלת מצד שמאל, "ופה ישלך בגדים" הוא הצביע על דלת מצד ימין ."זה תמיד היה פה?" שאלתי מופתעת שרק עכשיו שמתי לב לזה, "כן רואה בגלל זה פיטר לא נותן לך לצאת את עדיין לא מאה אחוז אם רק עכשיו שמת לב לזה" הוא אמר וסגר את הדלת. הלכתי לכיוון הדלת שג'ייק אמר שיש שיש שם בגדים פתחתי את הדלת, אומיגאד זה היה פשוט חדר ענק עם מלא אבל מלא בגדים. נעלי ספורט, עקבים, נעלי בובה, שורטים, טייצים, גינסים, חולצות, גקטים בדקתי את המידה והכל היה במידה שלי אין לי מושג איך הם יודעים איזה מידה אני וישלי הרגשה שאני לא רוצה לדעת. אמלה כשאני אומרת שיש פה הכל אני מתכוונת הכל יש פה אפילו נעל ספורט בצבע כתום וורוד זוהר. לקחתי נעלי ספורט בצבע שחור אפור, תחתונים בצבע טורקיז, חולצה סגולה עם קשקושים שחורים עליה, טייץ שמגיע עד לברך בצבע שחור, וגרביים אדומות נמוכות, שמתי את הבגדים על המיטה והלכתי למקלחת.