הפכתי לרוצחת

פרק 23-תחרות על האהבה

-נקודת המבט של נינה-

"יאייי!!" צעקתי בזמן שדילגתי במדרגות. סוף סוף עבר שבוע זה היה השבוע המשעמם בחיי, איכשהו הגעתי למצב שאני לומדת חשבון סליחה מתמטיקה של כיתה י' מזה הפאקינג חרא הזה??. טריגונומטריה, רק לי זה נשמע כמו שם של מחלה?, מה אכפת לי כמה הזווית הזאת שווה?, ואם כן לפחות תביאו שם נורמאלי.

"ליאם!" קראתי כשראיתי אותו, "היי נינה" הוא אמר וחייך כשהבחין בי. "אם המשולש ABC הוא ישר זווית ושני הניצבים שווים 26 כמה שווה אלפה?" שאלתי, אלפה זה לא שם של אריה? "מה?" הוא הסתכל עלי מבולבל "אף אחד לא ישאל אותי את זה אם אני אקנה חלב נכון?" שאלתי. "עד כמה שאני יודע לא" הוא ענה וחייך "אז למה אני לומדת את זה?" שאלתי בגועל, "שאלה טובה" הוא התחיל להגיד. "למה שאלת אותי את זה?" "כמה כוכבים יש בגאלקסיה?" עניתי לו בשאלה "לא יודע" הוא ענה מבולבל, "בדיוק" עניתי והלכתי שומעת אותו צועק לי 'אני רוצה אחות נורמאלית' וחיוך הופיע על פני.

"פמכט כחיבל" אמה אמרה בפה מלא כשהגעתי למטבח ראיתי אותה אוכלת עוגה. "מה?" שאלתי היא סימנה לי לחכות עם היד וכשבלעה את החתיכת עוגה אמרה, "פרטים עכשיו" "אה על מה?" שאלתי לא מבינה מה היא רוצה מחיי. "ניקולאס או מייקל?" היא שאלה ישר ולעניין "לא החלטתי" אמרתי והיא נאנחה ושאלה, "התקשרת לניקולאס?" "לא" עניתי "את רוצה?" היא שאלה. "לא יודעת" אמרתי מיואשת "לדעתי תתקשרי עליו תקבעי איתו תפגשו וזה ואז תחליטי למי את מרגישה מה, למה וכמה" היא אמרה והנהנתי, "כן זה מה שאני אעשה" אמרתי.

ישבתי על כיסא מול הבריכה עם בגד ים בצבע תכלת, כן מסתבר שבארמון הזה יש בריכה והיא ענקית ברמות אפשר לחמם ולקרר אותה כאילו מה אין כאן?, סוף סוף קצת שקט בלי מתמטיקה או דרמות. "לא רוצה בארץ!" שמעתי את ליאם צורח והסתכלתי על השעון שעל הקיר, טוב חמש דקות בלי דרמות שיא חדש. ליאם נכנס בעצבים לאיך קוראים לדבר הזה בכלל? אולם, חדר? נו למקום הזה איפה שהבריכה נמצאת זה במקום סגור אני פשוט אקרא לזה חדר, כשסיימתי עם מחשבותי ראיתי את ליאם יושב בכיסא שלידי. "מה קרה?" שאלתי מיואשת "רבתי עם אבא" הוא אמר "כן שמעתי השאלה על מה?" ניסיתי להבין, "אמרתי לו שאני רוצה השנה לטוס למחנה קיץ בחו"ל והוא אמר שאין מצב ושאם אני רוצה יש בארץ " הוא הסביר. "אתה בן 16" אמרתי את המובן מעליו "אז?" הוא שאל, "למה שהוא יתן לבן שלו בן ה16 לטוס לבד לחו"ל למחנה קיץ?" עניתי לו "למה לא?" הוא שאל. "כי אתה עדיין ילד" אמרתי ,"אם זאת הייתה את הוא היה מסכים" הוא אמר והסתכלתי עליו בבלבול, "למה?" שאלתי "כי הוא אוהב אותך יותר"הוא הסביר. "לא הוא לא" אמרתי במהרה "ברור שכן הוא מתייחס עליך יותר" הוא אמר, "כי אני עושה לו בעיות" עניתי "לא יודע תמיד יש את הילד או הילדה המועדף או המועדפת במקרה שלנו זאת את" הוא אמר. "הוא אוהב אותך" אמרתי את המובן מעליו "אבל אותך יותר" הוא אמר, "אז אתה שונא אותי?" שאלתי ברצינות "תמיד כשההורים עושים טעויות הילדים משלמים את המחיר, את לא אשמה ואני עדיין אוהב אותך, את אחותי" הוא אמר ויכולתי לראות בעיניו שהוא אמר את זה מהלב.