Together

פרק 15

התעוררתי לפני מייקל , מייקל ישן אז החלטתי לקום ולארגן לו ארוחה לחדר.
לאחר שציחצחתי שיניים הלכתי במסדרונות ,עד שהגעתי למטבח. הבית נראה כאילו לא קרה כלום אתמול.
המשכתי ללכת וראיתי את דניאל .
"היי מה המצב?" שאלתי תוך כדי שחיבקתי אותה
" הכל בסדר ,מה איתך?" שאלה
" בסדר ,אני צריכה את עזרתך" אמרתי
" דברי" אמרה
" אוקי מייקל יושן וחשבתי להכין לו ארוחת בוקר, רוצה לעזור לי בזה?" שאלתי
" כן בכיף בואי" אמרה
הלכנו למטבח
"מה אתם עושות פה?" אחד מהטבחים במטבח שאל
"לואיס זאת חברה של מייקל ,היא רוצה להכין לו ארוחת בוקר, אז נהייה פה כמה זמן, עד שנסיים להכין" דניאל אמרה
" הו מצטער לא ידעתי שאת חברה של מייקל. אם תצטרכו עזרה במשהו, אתן יכולות לפנות אלי" אמר
" זה בסדר ,תודה" אמרתי
התחלנו להכין למייקל פנקייקים וסלט פירות לקחתי מיץ תפוחים ומזגתי בתוך קנקן לאחר שסיימתי שמתי הכל על מגש וסידרתי יפה.
" תודה לך" אמרתי לדניאל
" אין על מה" אמרה
" יאלה אני זזה, ביי דניאל, ביי לואיס " אמרתי ויצאתי יחד עם המגש. הלכתי לחדר וכשהגעתי מייקל עדיין ישן, אז החלטתי ללכת להתקלח.
הורדתי את בגדי ולא ראיתי כבר את הפצע של הדקירה ,חוץ מסימן קטנטן.
לאחר שהתקלחתי יצאתי עם מגבת, כי שכחתי לקחת בגדים ומייקל בדיוק פתח את עייניו.
מייקל הסתכל עלי וחייך .
"זה הנוף שאני רוצה לקבל כל בוקר כשאני מתעורר" אמר עם קולו הצרוד משינה.
התקרבתי אליו והוא משך אותי לשכיבה לידו.
התנשקנו
" איך אתה מרגיש?" שאלתי בדאגה
" אל תדאגי זה בקטנה" אמר
" הכנתי לך ארוחת בוקר והפעם בלי דבש" אמרתי וצחקנו ביחד.
" את יודעת שאני אוהב אותך?" שאל
" לא " אמרתי בצחוק
"אז תדעי " אמר ונישק אותי
לאחר מכן עזרתי לו להתיישב והבאתי לו את האוכל
הוא התחיל לאכול ואני הלכתי להתלבש.
התלבשתי וכשחזרתי ראיתי שמייקל כבר מדבר עם מקס
" בוקר טוב " אמרתי למקס
" בוקר טוב " אמר מקס
" אז מה עושים?" שאל מקס
" נקדים את זה ואני יודע בדיוק את התאריך 24.11 " אמר מייקל עם פנים רצניות וכאב בעינייו
"אתה בטוח?" מקס אמר
" כן הוא בטוח לא ידע מאיפה זה ,כמו שאתה מכיר אותי כל שנה ביום הזה, אני לא עושה עסקים ויושב כל היום בבית " אמר מייקל
" מה יש ביום הזה?" שאלתי לא מבינה
" יום המוות של אמא שלי " מייקל אמר עם כאב בעינייו והתיישבתי לידו וחיבקתי אותו.
" טוב אני אלך לארגן הכל" אמר מקס והלך
" איך אתה?" שאלתי
" הכל בסדר אל תדאגי לי " אמר
ונישק אותי
אחרי שסיים לאכול, באתי לפנות את המגש עם הכל אך מייקל עצר אותי.
" לא צריך יפנו לבד" אמר
שמתי את זה על השולחן
" מה את אומרת על יום כיף אני ואת? " שאל
" אני אשמח" אמרתי
מייקל קם בזהירות ולקח בגדים הוא לבש את המכנסיים לאט לאט
ואז ניסה ללבוש חולצה
התקדמתי לעזור לו
לאחר שעזרתי לו מייקל לקח מפתחות, אקדח, רישיונות ופלא.
" יאלה זזים?" שאל
" כן" אמרתי
ירדנו לאוטו בדרך מקס עצר אותנו
" אתה חייב שומרים. אל תשכח מה קרה אתמול, ינסו שוב לפגוע בה ואתה פצוע עדיין " מקס אמר
"תביא רק 2 " מייקל אמר
מקס הינהן וקרא ל2 שומרים
יצאנו לרכב והם ברכב אחר מאחורינו
" אתה בטוח שאתה לא רוצה לנוח במקום?" שאלתי
" כן ככה אני אחזור לעצמי מהר יותר" אמר
נסענו ואז צילצל הפלא של מייקל
" תעני שימי דיבורית" אמר
עניתי לשיחה וראיתי שזה אבא שלו
" הלו" מייקל אמר
"תגיד מה היה לא מובן בזה שיש חוזה עלייה" אמר אבא שלו בטון חזק
" אף אחד לא נוגע בה" מייקל אמר התאפק לא לצעוק, ראיתי איך הוא איגרף את ידיו על ההגה.
" אתה לא תצליח להגן עליה תמיד , אתה יודע את זה" אמר אבא של מייקל
" אל תדאג לזה אף אחד לא יגע בה " מייקל אמר כועס
" עכשיו זה פקודה עד ה30.11 אתה חייב להפטר ממנה " אבא של מייקל אמר
מייקל רק איגרף את ידיו, עצר את הרכב בצד הכביש .
ניבהלתי לא הבנתי למה .
" מובן ?" אבא של מייקל צעק לו בפלא
" כן כן " אמר מייקל
ואבא שלו ניתק
מייקל דפק את ידיו בהגה
" מייקל אל תדאג הכל יהיה בסדר" אמרתי
" בבקשה אל תדברי עכשיו אני צריך שקט" מייקל אמר ויצא מהאוטו
ישר השומרים יצאו גם
" הכל בסדר בוס?" שאלו ביחד
" כן כן בן אדם לא יכול לקבל קצת שקט?" אמר מייקל בצעקה
מייקל עמד כמה דקות לבסוף החלטתי לצאת אליו .
התקרבתי אליו וחיבקתי אותו. בהתחלה הוא לא חיבק חזרה ואז חיבק וטמן את ראשו בצווארי .
" אני מצטער "אמר לאחר שתיקה ארוכה
" זה בסדר מייקל, אתה אנושי" אמרתי
" לא רק על זה , על הכל " אמר
" אתה לא צריך לבקש סליחה על כלום , אתה הדבר הכי טוב שקרה לי " אמרתי
" גם את הדבר הכי טוב שיש לי" אמר
" אני אוהבת אותך " אמרתי
" גם אני אותך " אמר והתנשקנו.
" בואי אנחנו צריכים לזוז " אמר
נכנסנו לרכב
" אני צריך לדבר איתך על משהו" אמר חושש קצת
" דבר " אמרתי
" על ההורים שלך" אמר
שתקתי כמה שניות " מה איתם?" שאלתי לא מבינה
" הם הזמינו עלייך, חוזה צריך לעשות משהו איתם, אני לא אהרוג אותם זה ברור כי הם ההורים שלך, אבל עדיין צריך להחליט משהו " אמר
" כמו מה למשל?" שאלתי
" אפשר לאיים עליהם שיצאו מהארץ או שיתרחקו ממך " מייקל אמר
שתקתי כמה דקות וחשבתי על זה. מצד אחד הם ההורים שלי אבל מצד שני הם פגעו בי ועדיין ממשיכים .
" אבל אתם לא תפגעו בהם?" שאלתי
" כמו שאמרתי הם ההורים שלך. לא יגעו בהם באצבע ואני אתן את ההוראות בעצמי " אמר
" טוב אבל אל תגעו בהם בבקשה " אמרתי
" אני מבטיח " אמר מייקל
מייקל התחיל לנסוע לבסוף הגענו לקניון.
מייקל קנה לי בגדים למרות שרבתי איתו שלא צריך. אכלנו ,טיילנו ולבסוף יצאנו החוצה לטייל.
" תמשיכי ללכת , אל תעצרי ואל תסתכלי אחורה, הולכים לרכב עכשיו" אמר בקול רציני בשקט
" למה?"שאלתי לא מבינה
"אני אגיד לך ברכב" אמר
לבסוף הגענו לרכב התחלנו לנסוע
" תחייגי למקס" מייקל ביקש
חייגתי
" הלו " מקס אמר
" תשמע יש מצב חירום , תפסיק כל מה שאתה עושה עכשיו ותגיע אלי אני בדרך" אמר מייקל וניתק
" מה קרה ?" שאלתי
" אני אספר לך ולו בבית " אמר מייקל
והגביר את המהירות
לאחר כמה דקת הגענו הביתה
מקס כבר היה שם
" למשרד שלי עכשיו " מייקל אמר
והחזיק את ידי
הלכנו למשרד, מייקל התיישב על הכורסא וסימן לי להתיישב על רגלו , מקס התיישב מולנו .
" אבא שלי התקשר אלי קודם ואמר לי שיש לי עד ה30.11 להרוג את מאי , כמובן שאמרתי לו בסדר כדי שלא יעשה בעיות . אבל הוא שלח אחרי מרגלים , אני ראיתי אותם בזמן שטיילנו" מייקל אמר
" אנחנו נעשה את זה בשקט אל תדאג " מקס אמר
" אני אצטרך ביום הזה להתנהג כרגיל כדי שלא יחשדו ואז כשתהיו בפנים אני אצטרף" אמר מייקל
" אני אכנס איתם ,אתה פצוע ,אתה לא כשיר " מקס אמר
" לא אני חייב " אמר מייקל
" אתה סתם מתווכח , אתה לא יכול " אמר מקס
" טוב בסדר אבל כל דבר אתם מודיעים לי" אמר מייקל
" אל תדאג" אמר מקס

זהו סוף הפרק
אשמח הצבעות ותגובות