Together

פרק 30

" אתה יודע משהו על " אמרה ונשמה עמוק.
ראיתי את עינייה מתמלאות דמעות.
" על מי ?" אמרתי מסוקרן ,הבאתי לה מים.
" דילן" אמרה בקול חנוק וחלש.
דילן, דילן, דילן, השם הזה מוכר כל כך .
ניזכרתי , זה אותו אחד .
" מה את קשורה אליו?" אמרתי.
"הוא היה יד ימינו של אביך " אמרה עם דמעות.
" אל תדאגי, אני אוציא אותו" אמרתי , למרות שעדיין לא היה לי תוכנית.
לקחתי את הפלא שלי והתקשרתי לולאד.
הוא חבר טוב , מגיל קטן אימן אותי.
ולאד בן 43 אני חושב.
הוא בטוח יעזור לי ,גם לחזור לאימונים וגם עם התוכנית שלי.
"הלו , דבר מהר אני באמצע" אמר ולאד
" תקשיב אני חייב לפגוש אותך" אמרתי
" סמס כתובת אני אתפנה עוד חצי שעה ואבוא" אמר
" סבבה אבל שיהיה בנינו" אמרתי
" אין בעיה גבר" אמר וניתק.
סימסתי לו את הכתובת .
סימסתי גם לרון לבוא , הוא מכיר אותי טוב , אנחנו חברי ילדות.
רון טוב בעצות ואני אצטרך את הראש שלו.
התיישבתי בספה בזמן שכולן הכינו אוכל , אני חושב.
אוקי אז ככה לפני הכל, אני אצטרך להשלים עם רומן.
הדבר המוזר שהוא לא התקשר עד עכשיו או הכריח אותי לבוא.
כנראה הוא מחכה להתנצלות ממני על שהתחצפתי אז.
אני בטוח שיהיה לזה השלכות , וגם למרות שאני לא רוצה להתנצל , אני חייב.
אני חייב את זה כדי להגשים את ההבטחה שהבאתי לאבי.
והדבר הכי חשוב להגן על משפחתי.
דפיקות בדלת , כנראה זה רון.
" אני פותח, זה אלי " צעקתי.
פתחתי את הדלת וכמו שחשבתי רון עמד שם.
" היי אחי , בית חדש?" שאל ונכנס.
" לא , אסביר לך עכשיו ,אבל קודם כל מה קורה ? " שאלתי ולחצתי לו את היד.
" הכל טוב , תאמת כל השכבה מדברים עלייך " אמר
" כמו שאתה מכיר אותי , לא משנה לי מה אומרים עלי" אמרתי
התיישבנו על הספה וסיפרתי לו כל מה שעבר עלי וכל מה שגיליתי.
" וואו" אמר .
שוב דפיקה בדלת.
" בדיוק בזמן" אמרתי לרון וקמתי לכיוון הדלת.
" זה אלי" צעקתי למטבח.
פתחתי את הדלת.
" תודה שבאת" אמרתי תוך כדי שלחצנו את היד.
התקדמנו לסלון והתיישבנו.
" מה עיניינים רון" אמר ולאד תוך כדי שהם לוחצים ידיים.
הם מכירים בגלל שהוא אימן אותי ,אז הם ניפגשו כמה פעמים.
" אוקי עכשיו שכולכם פה , אני צריך את עזרתכם" אמרתי
" דבר" ולאד אמר ושניהם הסתכלו עלי עם מבט רציני.
" לפני הכל , רציתי לשאול אותך ולאד , כמה שנים אתה משרת את אבי?" שאלתי
" אממ מגיל 23 שזה בערך 20 שנה " אמר
" ואתה הכרת את ההורים שלי? " שאלתי והוא הסתכל עלי במבט מוזר.
" אני לא יכול לדבר איתך על זה , מצטער אחי" אמר
" תקשיב אני חייב את כל האמת , לפני שאני פותח הכל" אמרתי
" כן הכרתי " אמר
"גיליתי את האמת לפני כמה זמן " אמרתי
" אני מצטער שלא סיפרתי , הוא היה הורג אותי " אמר
" זה בסדר , אגב הדברים שעכשיו אספר לך הם צריכים להשאר בבית הזה" אמרתי
" אל תדאג " אמר ולאד
" אז ככה , ההורים שלי חיים למרות הכל " אמרתי וולאד הסתכל עלי במבט לא מבין.
" הם ניצלו , אני אספר לך אחר כך , אבלאף אחד לא אמור לדעת" אמרתי
" אל תדאג , אתה מכיר אותי" אמר ולאד
" אוקי, אני רוצה לקחת את האימפריה מרומן , אבל הפעם לתמיד" אמרתי
" אתה בטוח בזה? " שאל רון
" כן , יותר מאי פעם ,אבל אני צריך את עזרתכם" אמרתי
" אני איתך עד הסוף" אמר רון
" גם אני" אמר ולאד
" תודה , מעריך את זה" אמרתי. את האמת לא ההיתי בטוח אם הם יסכימו. בכל זאת מסוכן ואני עדיין ילד.
ולאד ורון יקבלו תפקידים חשובים לצידי ואני בחיים לא אנטוש אותם.
"תקשיב, אל תשכח תצטרך ישר אחר כך לטפל בדויד " אמר רון
" אל תדאג , לא שוכח" אמרתי
"אני חושב שאתה תצליח בקלות לקחת לו את האימפריה, יש הרבה אנשים בתוך ששונאים את רומן בגלל היחס שלו והיו נאמנים לאביך" אמר ולאד.
" אתה בעצם אומר שאפילו לא יהיה צריך להלחם?" שאלתי
" יכול להיות נצטרך , אבל לא הרבה , אבל אל תשכח תמיד צריך להיות מוכנים לכל דבר" אמר ולאד.
" תוכל לאמן אותי? כבר תקופה שלא התאמנתי וגם יש את הפציעה" אמרתי לולאד
" ברור , רק אל תשכח האימונים אצלי קשים "
ולאד אמר וצחקנו.
" רון בוא גם לאימונים " אמר ולאד
" בכיף" אמר רון
" אבל אני רוצה שאת רומן תשאירו לי" אמרתי
" מסכימים" הם אמרו ביחד.
" נצטרך להציב שמירה על הבית הזה " רון אמר
" אל תדאג אני אטפל בזה" ולאד אמר
" סבבה סומך עליכם " אמרתי
" טוב תקשיבו אני חייב לזוז , ואני אראה את המצב בשטח " אמר ולאד
" סבבה אחי תודה" אמרתי
ניפרדנו ורק רון נשאר.
"בריאן" אמר רון והסתכל עלי במבט מהסס.
"מה?" שאלתי לא מבין .
" חשבתי שאתה אמור לדעת, אנה ואלכס ניפרדו ולפי מה שהבנתי היא ניפרדה ממנו בגללך" אמר רון.
כל כך הרבה דברים קרו מאז, שחשבתי עליה פחות.
" מצטער אחי" אמר רון
"בסדר עברתי כבר הלאה " אמרתי
" בטוח?" אמר והסתכלתי עליו.
באתי לענות לו אבל קול קטע אותי " שלום" אמרה אמא שלי.
" שלום " אמר רון
" תכירי רון , החבר הכי טוב שלי . רון תכיר זאת אמא שלי " אמרתי
" נעים להכיר אותך " אמר רון
" אתה רוצה לאכול?" שאלה
" תודה אבל אני חייב לזוז" אמר והתקדם לדלת
"רון תודה" אמרתי
"ביי" אמר והלך
" אתה לא חושב שזה מסוכן שידעו עלינו?" שאלה וראיתי דאגה בעינייה.
" אני סומך עליהם וחוץ מזה אין לך מה לדאוג " אמרתי
" הכל מוכן" קטרין צעקה מהמטבח .
" בואי , סמכי עלי" אמרתי מביט בעינייה.
הלכנו למטבח , השולחן ערוך במלא אוכל טעים , בשר , קוסקוס , אורז , שניצלים וסלטים.
כמה זמן שלא אכלתי , אני כל כך רעב.
" בתאבון" אמרתי כשהתיישבנו.
" בתאבון" כולם אמרו והתחלנו לאכול.
" איך הפצע שלך?" קטרין שאלה
" עובר , הראתי כבר לרופא" אמרתי
" מעולה " אמרה
" בריאן ספר ישלך מישהי?" אמ שלי שאלה והפסקתי לרגע לאכול.
"אמא , עדיף שלא עכשיו לדבר על זה" אמרה קטרין
"מצטערת " אמא שלי אמרה
" זה בסדר , היה , ניפרדנו , נגמר" אמרתי משתדל לא להסתכל להם בעיניים .
" תודה לכולם היה טעים" אמרתי וקמתי .
טוב אני חייב ללכת לדבר עם רומן , מקווה שהשיחה איתו תעבור מהר למה אני כל כך מלא שנאה כלפיו.
" אני חייב לזוז לפגוש את רומן , אחזור בקרוב " אמרתי .
" אתה בטוח?" שאלה קטרין .
" כן " אמרתי ושמעתי צילצול.
" הלו" אמרתי
" תקשיב , אני בדרך אלייך , תקרא גם לרון " אמר ולאד
" קרה משהו?" שאלתי
" נדבר כשאני אגיע " אמר וניתק.
התקשרתי לרון
" תגיע מהר אלי " אמרתי וניתקתי
" תקשיבו אני צריך שכשיבואו אלי עכשיו , תשאירו אותנו לבד בבקשה" אמרתי
" למה קרה משהו? " דניאל שאלה.
" לא אני צריך לדבר איתם לבד" אמרתי.
הן הינהנו.
**********לאחר כרבע שעה************
דפיקה בדלת.
פתחתי את הדלת ושם עמדו רון וולאד.
נכנסו לסלון.
" תקשיב , אני אדבר עכשיו מהר ,תחכו שאני אסיים ואז תשאלו שאלות בסדר?" אמר ולאד
והינהנו .
הוא נראה לחוץ קצת .

שוב נגמר פרק , אשמח לתגובות והצבעות.
תודה לכל הקוראים.
פרק הבא פרק אחרון..