פרק 4

115 9 1
                                    

"אני יודע שאת לא ישנה "  קול מוכר אמר לי זה היה מייקל
פתחתי את עיניי " מה אתה עושה פה?" צעקתי עליו
" כלום באתי לראות איך חברה שלי מרגישה" הוא אמר מלא בביטחון וחייך
" טעית בכתובת אין פה שום חברה שלך " אמרתי והתיישבתי על המיטה כשהשמיכה מכסה אותי
" דווקא לא היא פה " הוא אמר
" ולמה אתה חושב שאני יסכים להיות חברה שלך?" אמרתי עצבנית
" אממ בואי נחשוב אני חכם,חתיך, שרירי, את המילארד הראשון שלי עשיתי בגיל 18 " הוא אמר גאה בעצמו
" אתה ממש חי בסרט , אם אתה רוצה יש למטה פופקורן שיהיה לך בשביל הסרט שלך!" אמרתי וואי לא מבינה מאיפה הוא נפל עלי למרות שאני חייבת להודות הוא דיי חתיך אבל הוא רוצח ! מאי תתעוררי על עצמך
" טוב יאלה אני מרגישה מצוין שאין דברים כאלה אתה יכול ללכת הדלת למטה" אמרתי
" לי דווקא מתחשק להשאר פה " הוא אמר , התיישב לידי והדליק את הטלוויזיה
" לך מפה !!! " צעקתי עליו הוא כבר עלה לי על העצבים הוא והביטחון שלו חושב שהוא מחליט עלי ויכול לעשות מה שבא לו
" וואי תפסיקי לצעוק , סהכ עשיתי ביקור חולים , לא יפה להעיף מישהו נחמד כמוני מהבית !" הוא אמר
" בטחחח נחמד לא ידעתי שרוצחים נחמדים" צעקתי עליו בבת אחת הפנים שלו נהפכו לרציניות אופס?!
" מה קרה ? חשבת שאני לא יודעת" אמרתי לו
והוא פשוט קם על רגליו הסתכל עלי במבט רצחני ,התחלתי לפחד והוא פשוט הביא אגרוף לקיר הסתכל עלי פעם אחרונה, והלך .
כשהוא יצא רק שמתי לב שעצרתי את הנשימה והתחלתי להתנשף.
החלטתי לקום מהמיטה וללכת לאכול משהו , ירדתי למעטה במדרגות הלכתי למטבח ,פתחתי את המקרר והדבר היחיד שראיתי זה תפוח אז לקחתי והתחלתי לאכול אותו .
התיישבתי על הספה והתחלתי לחשוב על מייקל אולי לא ההיתי צריכה להתנהג כלפיו ככה , בכל מקרה הוא היה נחמד אלי והכל למרות איך שהתייחסתי אליו.
טוב זהו החלטתי אני אלך לחנות אקנה מצרכים יכין לו עוגת מוס שוקולד עם דבש מתנת פיוס !
הלכתי לבשתי טייץ וחולצה בצבע תכלת אבל לא צמודה כדי שלא יגע בתחבושת לבשתי נעלי סניקרס בצבע תכלת והלכתי לחנות שהיא מרחק הליכה 10 דקות מהבית שלי קניתי את כל המצרכים
החלטתי לקחת מונית לחזור כדי שהתפרים לא יפתחו לי מהכובד התקשרתי למונית וחיכיתי כמה דקות
המונית הגיעה
העלתי את המצרכים למונית עליתי גם אמרתי את הרחוב שלי הגענו שילמתי לנהג והורדתי את המצרכים וסחבתי שקית שקית עד לבית
לבסוף הלכתי לשטוף ידיים והתחלתי בהכנות. לבסוף שמתי בתנור והחלטתי בנתיים לבחור את הבגדים שאני אלבש לאחר הרבה התלבטויות החלטתי ללבוש גינס וחולצה בצבע בורדו.
ירדתי למטה לבדוק מה עם העוגה והיא בדיוק היתה מוכנה.
לקחתי את העוגה ושמתי על צלחת יפה
וסגרתי אותה
לבשתי את הנעליי סניקרס השחורות שלי ויצאתי מהבית.
הזמנתי מונית ונסעתי למקום שזכרתי שהכי קרוב לבית של מייקל.
שילמתי לנהג וירדתי מהמונית התחלתי ללכת לפי איך שזכרתי והתחלתי לחשוב על מייקל וקיוויתי שהוא יאהב את העוגה ויסלח לי
לבסוף ראיתי מרחוק את הבית שלו לפי השומרים והחומה לפתע ראיתי את האוטו של מייקל בדיוק נכנס למקום
שמחתי שהוא בבית לקחתי נשימה עמוקה והמשכתי להתקרב עד שהגעתי לשער ועמדו שם שומרים.
" אין כניסה !" שומר אחד אמר לי כשבאתי להכנס דרך השער
" אני למייקל " אמרתי וואי שיכניס אותי כבר
" לא אמרו לי שאת צריכה לבוא, את לא נכנסת תלכי מפה לפני שאני יפעיל כוח !" אמר השומר
" תשמע , לך תגיד למייקל שמאי הגיעה אם הוא אומר שהוא לא רוצה שאני אכנס אני ישר אלך בלי בעיות סגרנו?" אמרתי
הוא חשב שנייה
" אחי אני זז לשאול אותו תשמור בנתיים " הוא אמר לשומר השני
" ואת אל תזוזי" הוא אמר
חיכיתי כמה דקות לבסוף הוא חזר ואמר
" מצטער את יכולה להכנס " ובדק אותי אם יש עלי סכין או משהו מסוכן וניכנסתי
ואז ראיתי את מייקל יוצא וחייכתי והתקרבנו אחד לשני
"איך את מרגישה קטנה? " הוא שאל
עם חיוך
" קצת יותר טוב , רציתי להגיד לך שאני מצטערת מאוד על הכל לא התכוונתי להתייחס אלייך ככה ולענות לך ככה  לא יודעת מה קרה לי אני ממש מצטערת " אמרתי
הוא חייך "בקטנה רק את צריכה לכבד אותי יותר למה את קרובה לגבול דרך אגב מה זה  " הוא אמר והצביע אל עבר העוגה
" עוגה מתנת פיוס בשבילך" חייכתי אליו
" בואי " הוא תפס לי את היד והוביל אותי לשולחן עם כסאות בגינה מול המזרקה התישבתי והוא אמר משהו באוזן לשומר שלו וזה סיקרן אותי והתיישב לידי
" אני שמח שבאת ואני לא כבר לא כועס " הוא אמר והסתכל לי בעיניים
" מה אתה אומר על לפתוח דף חדש?"
שאלתי אותו
"אוקי אז שמי מייקל בן 22 אני בן יחיד חיי כאן לבד ישלי תואר שני בניהול ובעסקים ומה איתך?" הוא שואל
" אני מאי בת 17 גרה לבד עוד לומדת עובדת במלצרות כמו שראית " אמרתי
ואז בא השומר והביא כפיות צלחות וסכין
פתחתי את העוגה
" וואו נראה טעים את הכנת?" מייקל אמר
" כן" אמרתי והתחלתי לחתוך
חתכתי שמתי לו את החתיכה הראשונה ואז שמתי לי את החתיכה השנייה אבל קטנה יותר
מייקל לקח חתיכה מהעוגה עם הכפית והכניס לפה ואז עשה פרצוף חמוץ
" מה זה לא טעים?" אמרתי
" זה חמוץ מגעיל" הוא אמר נלחצתי
וטעמתי
"זה בכלל לא חמוץ ! " אמרתי לו והוא התחיל לצחוק
" אני יודע עבדתי עלייך איזה פרצוף לחוץ היה לך" והוא המשיך לצחוק
הבאתי לו מכה חלשה בכתף " איזה מעצבן אתה " אמרתי
והוא המשיך לאכול והסתכלתי עליו ולא שמתי לב שבהיתי
" את בוהה בי " הוא אמר
"מה ? לא אני הסתכלתי על הפרחים היפים מאחורך" אמרתי
" וואי איזה טעים זה אף פעם לא אכלתי עוגה כזאת " הוא אמר
חייכתי והוא התקרב אלי עם פניו ולפתע הוא התרחק בבת אחת והתחיל להחנק ולהיות אדום
" מייקל? אם אתה עובד עלי זה לא מצחיק?" אמרתי ושמתי לב שהוא לא צוחק
התחלתי לצעוק " מישהו תעזרוו לוו " צעקתי
השומרים הגיעו בריצה צעקו להביא את מקס והרחיקו אותי ממנו
ואז מישהו רץ אליו " מה קרה לו  " הוא בדק לו דופק תוך כדי  " מקס אנחנו לא יודעים מה קרה לו , הם היו ביחד ופתאום היא צעקה לנו" השומרים אמרו האיש שרץ שכנראה קוראים לו מקס הסתכל אלי " מי את? עזבי לא משנה אל תגידי מה עשיתם לפני שזה קרה לו?" מקס שאל לחוץ
" אכלנו עוגה ופתאום הוא התחיל להחנק " אמרתי לחוצה
" איזה עוגה?" הוא שאל
" עוגת מוס שוקולד ודבש " אמרתי
" פאק פאק תביאוו את המזרק נגד האלרגיה דחוףףף " הוא צעק להם
ואותה תיקחו למרתף ושומר אחד רץ להביא והשניים האחרים באו לקחת אותי
" מה לא אתם לא לוקחים אותי לשום מקום" אמרתי
והם פשוט גררו אותי " עזבו אותי אני לא עשיתי כלום" צעקתיי שוב ושוב
לבסוף הגענו למרתף הם זרקו אותי לבפנים ונעלו אותי המרתף היה חשוך. מטר על מטר הרגשתי מפוחדת.

זהו נגמר עוד פרק ,אשמח לתגובות!

TogetherWhere stories live. Discover now