Together

פרק 11

" אני אתקשר אלייך יותר מאוחר" אמרתי למייקל
והם נכנסו
הרגשתי כלכך געגוע הרגשתי שמחה אבל מצד שני עצובה
" סתכלי הבת המפגרת שלנו עדיין פה כלכך קיוויתי שעזבה כבר " אבא שלי אמר
הרגשתי דקירה למרות שאני רגילה לזה כבר עדיין זה כאב לי
שתקתי כמו תמיד לא עניתי
כאב לי מידי לענות להם עליתי לחדרי
נעלתי את הדלת
ובכיתי כלכך בכיתי זה כלכך כאב
אי אפשר להתרגל לדבר כזה
ההרגשה שיש לי כלכך קשה להסביר
בכיתי ובכיתי
שמתי שירים ברקע כדי שלא ישמעו אותי
לבסוף ניכנסתי לפלא ושמתי לב לתאריך
ובכיתי יותר מחר זה היום
שיהיה 8 שנים למוות שלו
למוות של אחי
8 שנים לסבל שלי
8 שנים של כאב
8 שנים של געגוע
8 שנים של בדידות
המשכתי לבכות עד שנרדמתי
כשהתעוררתי השעה היתה כבר אחד בלילה
השעה שבה קרה המוות שלו
כלכך כאב לי ירדתי למטה לקחת בקבוק מים לחדר כדי לא לעלות ולרדת כל פעם
בדרכי אבא שלי פגש אותי
" יזונה מתי כבר תלכי מפה?!" צעק
שתקתי ולקחתי את הבקבוק מהמקרר
" תעני כשמדברים אלייך" צעק עלי הרגשתי רע מאוד הדמעות לא הפסיקו
עליתי לחדרי
שמתי את הפליליסט שלי
מילאתי את האמבטייה עד הסוף
נכנסתי לתוכה
שכבתי בתוכה שמעתי שירים ובכיתי
לא הבנתי למה כל פעם כשרק נהיה לי טוב קורה משהו
לא הבנתי למה הם מתיייחסים אלי ככה
אני לא מאמינה בעתיד
אני לא מאמינה שהעתיד יהיה טוב יותר
כל דבר שעברתי זה תמיד ישאר יחד איתי
זה בחיים לא יעבור
אם זה השקרים הבגידות המכות הכמעט אונס הדקירה וגם המילים הכואבות תמיד ישארו בתור צלקות
בחיים לא יעברו לא משנה מה יקרה אני אזכור את זה
תמיד יהיה הרגע הזה שתחששי שישקרו לך
שידפקו לך סכין בגב
שתרגידי לבד
שתרגישי חסרת תקווה
תרגישי שאין מה לעשות
תרגישי רע
תרצי להרוג את עצמך
תרצי למות
תרצי להרדם ולא להתעורר
תרצי לשכוח מהכל
תרצי לנסוע למקום רחוק מכל הבעיות
תרצי פשוט חיבוק אבל לא תקבלי כי את לא תגידי את זה
כל מגע וחיבוק שתרגישי ממישהו שחשוב לך ירגיש לך טוב ולא תירצי שהחיבוק יגמר מתישהו
כל רגע טוב יזכרו אבל עדיין הרגעים הרעים שעברת בחיים לא תשכחי
תמיד תיזכרי
תמיד יהיה משהו שיזכיר לך
תמיד יהיו את האנשים שיפגעו בך
תמיד יהיה את הרגע הזה שיהיה לך כלכך הרבה דברים מה להגיד מה לפרוק אבל בסופו של דבר לא תצליחי להוציא מילה ואפילו צליל מהפה
תמיד יהיה את הרגעים האלה שתרגישי חנוקה וחסרת אוויר וכוחות וכל פעם שתיקחי נשימה עמוקה זה בכל זאת לא יעזור לך ולא יקל עלייך
למרות שכל הרגעים האלה הם רבים יש דבר משותף לכולם הוא הכאב
הכאב לא משנה כמה שנים יעברו תמיד אבל תמיד ישאר לך איזשהו כאב מהזיכרון הזה והכאב הזה יכאיב לך באיזשהי צורה גם אם את מנסה לא להיזכר בזיכרון זה
כל פיסת זיכרון בונה את האדם אבל גם כל פיסת זיכרון רעה משאירה צלקת כואבת שלא עוברת
אפילו כשאת לא חושבת על זה הצלקת הזאת איכשהו משפיעה עלייך
מרוב המחשבות אני אפילו לא יודעת כמה זמן אני באמבטייה אבל עדיין אני לא רוצה לקום מהאמבטייה
אני רוצה למות
אני רוצה לשים קץ לחיי
קץ לסיוט המתמשך הזה
זהו החלטתי אני לא רוצה להמשיך לחיות
אבל לפני שאני אשים קץ לחיי אני חייבת לכתוב מכתב לדילן ומייקל
יצאתי מהמקלחת עטפתי את עצמי במגבת
חיפשתי עט דפים ומעטפות
לבסוף מצאתי החלטתי לכתוב את המכתב הראשון לדילן:
לדילן,
דילן אני כלכך מצטערת וכלכך מודה לך על הכל אבל כלכך נמאס לי לחיות בעולם כזה בעולם שכל רגע מישהו מחדש יכול לפגוע בך בעולם שכל רגע אתה יכול להיפגע ובעיקר בגלל הגעגועים ,זיכרונות,צלקות,פחדים אבל הכי העיקר הוא הכאב שהורג אותי כל פעם מחדש.
אני רוצה להודות לך על הכל, על הרגעים שתמכת בי, על הרגעים שההית איתי כשאף אחד אחר לא היה , על הרגעים הטובים ועל זה שאתה פשוט קיים
לפני שאני מתה בחרתי לכתוב לך את המכתב הזה ולבקש ממך בקשה אחרונה אני רוצה שלא תהיה עצוב ותשכח ממני!
אוהבת מאוד מאי
סיימתי את המכתב לדילן והכנסתי למעטפה וכתבתי עליה לדילן
התחלתי לכתוב את המכתב השני
למייקל אהובי הבנאדם היחיד שמהרגע שהכרתי לא יצא מראשי
היחיד שגרם לי לאושר בתקופה האחרונה
אני מודה לך על כל הרגעים היפים והטובים איתך ושתדעי שאני אוהבת אותך מאוד ובחיים לא חשבתי שאוהב מישהו שוב פעם
אתה חשוב לי מאוד אך לא אני לא יכולה לחיות יותר עם הכאב נזנ שלא נגמר, אני רוצה שתמשיך הלאה גם אם זה קשה תמשיך פשוט הלאה
כאילו לא ההיתי קיימת אפילו אם זה יהיה קשה בהתחלה אני רוצה שתשכח אותי ותמשיך את חייך
ישלי עוד כלכך הרבה דברים לכתוב לך אבל הדמעות שלי מטשטשות את ראייתי
אני כותבת לך את המכתב הזה כי אתה חשוב לי ואני חושבת שמגיע לך התנצלות על כל הפעמים שפגעתי בך שהתייחסתי אלייך לא יפה שהתחצפתי ובעיקר על כל מה שעשיתי לך כשרק ניפגשנו
ותודה על זה שלא וויתרת עלינו וסלחת לי למרות הכל , ועל כל הפעמים שהצלת אותי מדברים שונים למרות שלא ההית חייב לי כלום אני זוכרת הכל אז תודה לך על הכל מקווה שתשכח אותי מהר
אוהבת מאי
סיימתי לכתוב את המכתב למייקל והכנסתי אותו למעטפה על המעטפה כתבתי למייקל עם לב
שמתי על מיטתי וחיפשתי את הסכין של דן (אח שלה למי שלא הבין עד עכשיו מי זה) במגירה
הסכין שהוא נלך איתו לכל מקום
הסכין שתמיד שמר קרוב לליבו
הסכין האהובה עליו
לקחתי את החולצה של דן שנשארה לי לבשתי על עצמי
והלכתי לאמבטייה שמתי את השיר
Tree days grace - human race
שמתי את הפלא על מצב טיסה שלא יתקשרו אלי ולא ישלחו הודעות
ניכנסתי לאמבטייה,שמתי לב שהמיים היו כבר קרים אבל זה לא היה אכפת לי
דן אני מצטערת כלכך שאתה לא יכול להתגאות בי שם מלמעלה
אני מצטערת שאני אחות גרועה
אני מצטערת על הכל אבל אני הרמתי ידיים אני לא יכולה לחיות ככה אבל סתכל על הצד החיובי
בקרוב אצטרף אלייך למעלה
סוף סוף ניפגש
סוף סוף ניתאחד
הסיוט שלי יגמר
ואני אהיה שמחה
אמרתי בלב בתיקווה שדן שומע על זה מלמעלה
הרמתי את ידי השמאלית וחתכתי לאט לאט את היד פעם חשבתי שזה כואב אבל עכשיו כואב לי יותר נפשית מאשר הכאב מהחתך
המשכתי לחתוך את עצמי
חתך שני חתך רביעי חתך חמישי חתך שישי אחרי כמה חתכים המשכתי גם ביד השנייה
עד שלבסוף הרגשתי חסרת כוחות ואיך שעיניי מתחילות להיסגר
סוף סוף ניפגש דן אמרתי
ראיתי הכל שחור

אוקי נגמר הפרק
אשמח לתגובות הצבעות ...