The thin border

part 9

שיר להפרק: שיר אחד היפים של דאב קמרון הנסיכה מהסרט היורשים 'if only'

*פרק 9*
*נק מבט היילי:*
ישבתי בחדרו של אביאל וסידרתי את חדרו כשהוא מתקלח, הייתי עייפה ולא יצא לי לדבר עם אביאל על הכמעט נשיקה כפולה שלנו והנחתי שהוא שכח מזה.. סידרתי את מיטתו שנראתה כל כך מפתה , 'לא יציק לו אם אתפוס תנומה קצרה ואתעורר לפני שיצא' חשבתי בליבי ונשכבתי במיטתו שואפת לתוכי את ריחו הממכר ומהר מאוד נשאבת לשינה עמוקה ..
*נק מבט אביאל:*
יצאתי מחדר האמבטיה שלי כשמגבת מכסה את פלג גופי התחתון , הופתעתי לגלות את היילי על מיטתי ישנה, במיקרים אחרים הייתי מתעצבן על זה ואולי אפילו גורם למותה אבל ראיתי את היילי כל כך שלווה , שכאב לי להפריע לה , הבטתי בה בחיוך כששמתי בוקסר וקפצתי למיטה, היא הרגישה בזה והתעוררה בבהלה, וכשראתה אותי נבהלה כפליים וקפצה מהמיטה ממלמלת מילות סליחה , תפסתי בידה והשכבתי אותה חזרה למיטה והצמדתי אותה אליי " תשני יפה שלי את בטח עייפה" מלמלתי לשיערה והסנפתי את הריח המשגע שלה, היא הביטה בי מופתעת  וחייכתי אליה חיוך מרגיע והיא נרגעה מעט אבל עדיין נשארה מתוחה כניראה מהקירבה בינינו, נשקתי למיצחה וליטפתי פניה עד שנרדמה.
*נק מבט היילי:*
קמתי בבת אחת כשהרגשתי את גופו של אביאל קופץ למיטה, שיט שיט שיט קמתי במהירות ממלמת מילות סליחה מקווה שיסלח לי ויניח לי לנפשי, אבל הוא טפס בי והחזיר אותי אל בין זרועותיו החסונות "תשני יפה שלי את בטח עייפה" הוא אמר ואני רק שמעתי את צמד המילים 'יפה שלי' נעצתי בו מבט מבולבל והוא חייך חיוך מרגיע שפעל, נרגעתי לאט לאט  , לפתע נשק למצחי ולחיי עלו בלהבות ששרפו אותי לאט בכל גופי וידיו הרכות ליטפו אותי, שקעתי בשינה שהפכה להיות הרבה יותר נעימה בין ידיו.
אחרי שעה:
התעוררתי כששיערה של היילי דיגדג אותי , הסתכלתי עליה , היא כל כך יפה, לפתע היא פקחה עיניים וחייכה אלי "את יודעת את די חייבת לי על זה שאתמול הסכמתי לך לישון פה" היא כיווצה את גבותיה בבילבול, יש לי רעיון "מה זאת אומרת?" היא קמה ממיטתי ונעמדה מולי כשידיה על מותניה ופרצוף זועף על פני" חמוד אני לא חייבת לך כלום!" חייכתי בממזריות "כן את כן יכולתי להעיף אותך או אפילו להרוג אותך" שקר, אני לא מסוגל לפגוע בה , היא התכווצה ממילותיי ולרגע התחרטתי "מה אתה רוצה?" היא שאלה בתבוסה וחייכתי בניצחון "נשיקה" היא פערה את עיניה "ממש לא!" היא באה לצאת בעצבים "אני במקומך לא הייתי עושה את זה" היא הסתובבה אלי כשגבתה מורמת "מה זאת אומרת?!" תקפה אותי בשאלה "אני לא חושב שאבא שלי ישמח לדעת שישנת פה אתמול וכמו שאני מכיר את אבי אז העונש שלו זה שאבא שלך ימות אז..." היא קפצה את ידיה בעצבים "בלחי" היא אמרה וחייכתי.
נק מבט היילי
הוא רציני?! קשה לי עם זה שיש לי רגשות אליו אני מפחדת שנשיקה תפתח את זה.. אם אני חייבת אז בלחי, נשיקה קצרה וזהו.
היא התקרב אלי וסיבב את הלחי שלו לכיווני? באתי להצמיד את שפתיי ללחיו אבל בשניה האחרונה הסתובב אליי ויצא שנישקתי אותו על שפתיו, ניתקתי מהר את הנשיקה לפני שניסחפנו "אידיוט! אמרת על הלחי!!" הוא חייך בממזריות "אז מה.." פערתי את פי וקפצתי את אגרופיי בעצבים "שקרן" מלמלתי והוא קפץ מהמיטה כנשוך נחש "תקשיבי לי טוב את יכולה להגיד עלי הרבה דברים אבל שקרן אני לא,ואל תשחקי אותה אני יודע שרצית את זה בדיוק כמוני" הוכיח אותי "למה את מתעקשת להתעלם מהרגשות שלך?" הוא מלמל באכזבה "איזה רגשות?! אני שונאת אותך!" צעקתי עליו וזיק קטן של כאב חלף בליבי כמו כל פעם שאני משקרת "ואת אומרת שאני השקרן מבינינו" יש לי רגשות אליו אני פשוט לא בטוחה שזה אהבה.. "עזוב אותי" דימעותיי עלו מבלי רצוני ועזבתי את חדרו בסערת רגשות, אני מפחדת מהרגשות העצומים שיש לי לאביאל.. אני לא רגילה לזה.
הייתי צריכה מנוחה מכל זה ופניתי לפתח הטירה מוחה את דימעותיי, הסתובבתי לאחור וראיתי את אביאל רץ אחרי, הוא לא מבין מה זה עזוב אותי?! רצתי במורד הרחוב כשאביאל צורח אחרי לעצור אבל לא עצרתי אני צריכה כרגע את השקט שלי, רצתי ורצתי עד שיד חסונה תפסה אותי וסתמה את פי, "אביאלללללל" צרחתי בבהלה שנקטעה על ידי יד גסה והכריחה אותי לשתוק , נשכתי את היד והמשכתי לצעוק לאביאל כמו מטורפת עד שהיד סתמה את פי עם בד לבן שבו חומר.
אט אט עיניי נעצמו..
🍓🍓🍓🍓🍓🍓🍓🍓🍓🍓🍓🍓🍓

יפות שלי סליחה על האיחור עם הפרק אני פשוט לא מאמינה כמה החיים שלי עמוסיםם אין לי זמן לנשום אבל אני יחזור להעלות פרקים בקצב של פרק בימי ראשון וחמישי