The thin border

part 4

פרק 4
נק מבט אביאל
אחרי שבוע
אחרי שהיילי המשרתת החדשה הלכה נשכבתי במיטתי משועשע היא ממש מעצבנת כאילו היא שונאת אותי אבל בתכלס אין לה על מה.. לא סובל אותה אבל היא כוסית  לא נורמאלית נשכתי את השפה , קמתי ממיטתי ויצאתי לעשן "זה לא בריא" שמעתי קול קטן מאחורי " מה זה עיניינך?!" שאלתי בקול תקיף , אין לי כוח לביבולי מוח שלה היא חדשה מה היא עפה  על עצמה כל השבוע הזה שאנחנו מכירים רבנו המון. " זה לא.. פשוט אכפת לי." חייכתי חיוך קטן אבל לא הראתי לה " אז שלא יהיה לך.." היה שקט חשבתי שהיא הלכה אבל טעיתי.. היא סובבה אותי אליה במהירות , תפסה לי את הסיגריה  והעיפה אותה אחורה " מה נראה לך שאת עושה חתיכת.." לא הספקתי לענות כי היא קטעה אותי בגסות " מי אתה חושב שאתה , מה יש לך ממני?" גיחחתי יש לה אומץ לגמדה, החלטתי להפחיד אותה קצת, למה לא.. " התכרבתי אליה במבט כועס ועצבני שתאמינו לי עדיף לברוח מהארץ , התקרבתי אליה וידעתי שהיא תזוז אחורה מפחד , התקרבתי והתקרבתי אבל היא לא זזה, מה נסגר איתה מה היא לא מפחדת?! סעמק " אני לא מפחדת ממך, אתה סך הכל מנסה להפחיד אותי" היא חייכה חיוך מתגרה ויצאה עם חיוך ניצחון מהחדר, היא פאקינג לא פוחדת ממני.. היא משהו מיוחד , הבטתי בדלת כמו מפגר וחשבתי עליה.. העפתי לעצממ סטירה , מה עובר עליי?
למחרת:
נק מבט היילי
ישבתי בכניסה לטירה ובכיתי, זה היה יום ההפטרה של אימי ולא יכולתי ללכת אליה כאב לי לראות את הקבר שלה.. קמתי ממקומי ובאתי להיכנס לטירה אני צריכה להתחיל לשרת את אביאל, לפתע הרגשתי געגוע חזק מאוד אליה והרגשתי שאם לא הלך להיות איתה עכדיו אני ימות. הסתובבתי  חזרה ודפקתי ריצה מהירה לבית קברות כשדמעות גדולות זולגות לי על הלחי ואני ממררת בבכי על הקבר " אמאא אני צריכה אותך, קשה לי, אביאל רע אליי ואני מתגעגעת אליך אני צריכה אותך" בכיתי ובכיתי ולבסוף נרדמתי מוטשת אחרי שלא  ישנתי ימים  רבים בגלל הריבים עם אביאל שבהם הוא פגע בי מאוד..
התעוררתי מכלבלב קטן שליקק לי את הפנים , הרמתי אותו וליטפתי אותו יואו הוא היה קפוא הכנסתי אותו לתוך המעיל שלי והוא הצטנף בו, התרוממתי וגיליתי שאני עדיין בבית קברות , הצצתי בשעון שבטלפון שלי ופי נפער השעה היתה 12 וחצי בצהריים ואני הלכתי לבית הקברות אתמול בשמונה בבוקר, יהרגו אותי אני לא מאמינה שישנתי 16 וחצי שעות!! כל גופי כאב ואני בטוחה שנראתי נורא עם האיפור המרוח מבכי וגשם שהרטיב את שיערי והפך אותו לגמרי.. והתקדמתי לעבר הארמון והגור מצטנף בי, נכנסתי אל הארמון וראיתי עת אביאל עומד בצד עם מישהו ודיבר איתו הוא נראה מאוד מודאג.. מעניין מה קרה, הוא קלט אותי וראיתי איך עיניו מסתכלות עלי במין רוע כזה ובמין שינאה כזאת.. הוא צעק עלי לעצור ורק הגברתי את הליכתי הוא רץ אחרי ואני ברחתי הקושי עם הגור בין זרועותיי, נכנסתי לחדר שהיה יחסית קטן ועמדה בו כורסא גדולה וארון לבן לפני שהספקתי לנעול הוא נכנס באגרסיביות והרים אותי מצוורון חולצתי למעלה ומבט שונא וכועס היה בעיניו, בפעם הראשונה מאז היותי עובדת פה פחדתי ממנו , מניצוץ השיגעון שחלף בעיניו..
😻😻😻😻😻😻😻😻😻😻😻😻😻
תראו אני ממשיכה להעלות פרקים למרות שאין הרבה צפיות כי אני מבינה שזה ספר חדש פה לפחות אבל אני מבטיחה שאם תתנו לספר הזדמנות אתם תאהבו אותו כמו שאחרים אהבו.
לא סתם הוא יצא לאור.