part 5

295 28 1
                                    

השיר להפרק: faded

היילי:
הוא לאט לאט חנק אותי ואני רק בכיתי בשקט, ידיי נרפו והגור נפל לריצפה בזעקת כאב, זה היה כאילו צווחת הגור עוררה את אביאל והוא יסתכל למטה במבט מבולבל והרים את מבטו חזרה אלי ומבטו הלך וחורר אותי כשעיניו עברו על גופי הסמקתי, הוא טפס את לחיי ועזב את גרוני "בכית" הוא קבע .. לפתע הוא הרים אותי וחיבק אותי חזק " הבהלת אותי עד מוות ואני אפילו לא יודע למה, אבל השתגעתי מדאגה, ואכפת לי ממך" מגעו העביר בי צמרמורות והרגשתי שחם לי וקר לי והכל ביחד. אם הייתי במצב יותר טוב הייתי מעיפה אותו ממני אבל הייתי כל כך חלשה שוויתרתי, חשבתי שאולי עכשיו אוכל להכיר צד אחר בו.. " לא נכון" מילמלתי בשקט, הוא הרים את מבטי אליו הוא נראה מבולבל " מה? מה זאת אומרת לא נכון?!" לקחתי נשימה עמוקה "לא אכפת לך ממני אם היה לך אכפת לא היית מדבר אליי ומתנהג אליי כמו שהתנהגת" הוא הביט בי במבט לא קריא "סליחה" הוא השפיל  מבט, פערתי את פי אביאל, אביאל אבוטבול שבחיים לא ביקש סליחה מאף אחד ביקש *ממני* סליחה, מודה הופתעתי "אתה חושב שסליחה יכולה למחוק הכל אבל אתה טועה זאת כולה מילה והיא לא מעבירה את הכאב שבלב שלי" הוא הסתכל עלי חסר אונים "את כל כך מיוחדת, מישהי אחרת כבר מזמן היתה סולחת וגם אונסת אותי על הדרך, אבל את שונה את מיוחדת" מילותיו עוררו בי צמרמורת וסומק עלה ללחיי לא הבנתי מה קורה לי בחיים לא הרגשתי ככה כמו שאני איתו, אני לא מבינה מה זה ההרגשה הזאת שאני מרגישה בתוכי ..💖

😻😻😻😻😻😻😻😻😻

פרק אחרי הרבה זמן לא נורא אני יתחיל להעלות פה יותר מהר💖💖

The thin borderWhere stories live. Discover now