part 12

156 17 2
                                    

פרק 12
נק מבט היילי
יד מלוכלכת סתמה את פי בעוד היד השניה הצמידה אקדח לרקתי, ניסיתי לצרוח לעזרה כשראיתי את אריאל, אבל ידו המטונפת סתמה את פי חזק כל כך שחשבתי שאני עומדת להתעלף, יבבה חלושה ומעומעמת ברחה מפי," תפחדי.. כדי לך" הוא צחקק ופרצוף מטורף השתקף מפניו.

עיני נפערו בפחד ונשכתי את פנים כף ידו שסגרה על פי והוא מיהר בתגובה להעיף את ידו משם בצווחת כאב, "עזוב אותי" צעקתי עליו וניסיתי להשתחרר מידיו "את באמת חשבת שאני ייתן לך לברוח שוב?!" הוא סטר לי והחיוך המרוצה עלה לפניו, אוח איך רציתי למחוק את החיוך הזה ולכן ירקתי על פניו, החיוך ירד ואיתו ידו על לחיי הפעם השניה היום, הלחי שלי נהייתה כבר אדומה וראשי הוסט הצידה בכאב.

מיררתי בבכי בעוד הוא התחיל לגרור אותי לדלת חדרי במטרה לברוח "אל תדאגי יותר לא ימצאו אותנו, את שלי" הוא מילמל בטירוף בעוד ליבי הלם בפחד מהבאות.

לפתע רעש חזק מלמטה נשמע ושמעתי את קולו של אביאל "מאיפה הוא בא עכשיו" אמר בבלבול ומשך אוץי לעבר החלון שעבד מטרים ספורים מאיתנו, לא! התחלתי להתנגד ולבעוט בו ובכל מה שנקרה בדרכי על מנת לעשות רעש ולגלות לו שאני פה ושאני לא בסדר, שאני צריכה אותו.

ראשי הסתובב כשאריאל דפק לי את האקדח בראש והרגשתי את הנשימה עוזבת אותי וכל עולמי נהיה שחור, שניה לפני שעיניי נעצמו ראיתי את אביאל נכנס בסערה לחדרי, עיניי נעצמו ועל שפתיי נותר חיוך עייף ורק נותר לי לקוות שאביאל ינצח.

נק מבט אביאל
כשאביה התקשר בכוונה להודיע לי שהיילי נמצאה והיא אצלו מתקלחת כמעט שברתי את הדלת מהמהירות שבה יצאתי, רצתי במורד הרחוב לעבר ביתה הישן ודפקתי על הדלת בנואשות לראות שוב אותה, להרגיש שוב את הסוללה שלי טעונה, מה שלא הרגשתי שבועיים.

אביה פתח לי בחיוך מבין ומעודד "איפה היא" עיניו הביעו דאגה "בחדרה" אמר והצביע כלפי מעלה.
חיוך של הקלה עלה על פני והרשתי לגופי להירגע מעט, אבל לא לגמרי כי אני לא ירגע עד שאראה אותה, עד שארגיש אותה בטוחה בין זרועותיי, התקרבתי לעבר המדרגות עם אביה כשצרחה של נערה יפייפיה מילאה את השקט וקולות האבקות נשמעו, אני ואביה הבטנו אחד בשני בבהלה ורצנו במדרגות כשאני עוקף ונכנסנו בסערה לחדרה, שובר את הדלת בדרך.

הדבר הראשון שראיתי זה אותה מעולפת בידי אריאל, "מה עשית לה?!" הסתערתי עליו בזעם שמעולם לא חשבתי שקיים בי, תפסתי בגרונו וידיי סגרו על עליו והתהדקו לאט "אביאל!" אביה של היילי קרא והפנתי את מבטי לעברו במהירות כשזעם טהור ניבט מעיניי, אביה החזיק בידיו את היילי המעולפת ומפניו נבטו סימני הזהרה, שלא אעשה משהו שאתחרט עליו מאוחר יותר החזרתי את מבטי אל אריאל שהספיק להתעלף מחוסר חמצן וזרקתי אותו על רצפת החדר, ידעתי! ידעתי שהייתי צריך להרוג אותו עוד אז... כשהכל קרה עם אנה... השארתי אותו מעולף וניגשתי להיילי, הרמתי אותה מידיו של אביה ולקחתי אותה לביתה, בחדרי על המיטה שלי ואני הולך לחבק אותה כל הלילה ולתת לה ולי תחושה שהיא בטוחה.

למה לעזעזל היא לא באה ישר אלי?! מה יש לה משאלת מוות? כשאריאל חטף אותה הבנתי... הבנתי שיש לי רגשות אליה אבל אסור לזה לקרות.. אחרי מה שקרה עם אנה אני לא לוקח סיכונים ובמיוחד אני לא מתכוון לסכן את היילי. לא מגיע לי מישהי כמוה אבל אני הולך להגן עליה כמו על אחותי.

השעה היתה שש בערב וכבר יומיים שאני יושב לידה מלטף, מחכה שתתעורר, הרופא אמר שהיא קיבלה זעזוע מוח חמור וייקח לה זמן להתעורר.

נכנסתי להתקלח וחשבתי עליה, בזמן האחרון אני חושב המון עליה.. אני אוכל וחושב עליה אני מתקלח וחושב עליה, אני עובד וחושב עליה, אפילו לחלומותיי היא נכנסה!

נק מבט היילי
התעוררתי בחדר חשוך ולרגע פחדתי שאריאל ניצח ואני בביתו, קמתי מהמיטה בשקט, אם אני בבית של אריאל עדיף שלא ידע שהתעוררתי ואולי אצליח לברוח שוב.. התהלכתי בשקטט לעבר הדלת כשתמונות על הקיר תפסו את עיניי, הקלה שטפה אותי,זה החדר של אביאל, איך לא זיהיתי מלכתחילה , הוא שינה לגמרי את כל העיצוב של החדר! אף פעם לא שמתי לב לתמונות של אביאל שעל הקיר כי הוא אמר לי שאם יתפוס אותי מסתכלת בהם הוא ידאג שאני יצטער על כך, תמיד התאפקתי אבל עכשיו לא הצלחתי הסקרנות ניצחה אותי.

בתמונה אחת אביאל נראה כשהיה ילד כבן 5 והוא שיחק בגן שעשועים בארגז חול וחייך חיוך רחב שגרם לי לחייך, בתמונה אחרת נראה אביאל מחובק עם אבישג ובתמונה אחרת הוא מחובק עם יואב כשאבישג מאחריהם ועושה להם קרניים ומוציאה לשון, חייכתי חיוך רחב וחיוכי נמחק כשראיתי את התמונה הבאה.. בתמונה נראו אביאל מחבק בחורה בלונדינית יפייפיה והיא נשקה לו בלחי, בחיים לא ראיתי אותה ובחיים לא שמעתי עליה.. ליבי נמחץ נראה שהבחורה הזאת מאוד חשובה לו לפי איך שהסתכל עליה.. הסטתי את מבטי מהתמונה, כאב לי מדי לראות את זה.. ניסיתי להתרחק משם וללכת אבל רגליי משכו אותי לתמונה יותר מרוחקת שצפסה את עיני, התמונה האחרונה בשורה, ניגשתי לתמונה וידיי רעדו התמונה היתה תמונת סלפי כך שרואים את הצלם, בתמונה נראו אביאל והבלונדינית כשהיא יושבת עליו והם מסתכלים אחד בשניה מהופנטים והצלם שהוא.. אריאל מחייך חיוך רחב, החזקתי את התמונה בידיי ודמעות מילאו את עיניי , מה הקשר בין אריאל לאביאל ומי זאת הבלונדה שאביאל נראה כל כך מאוהב בה?! כל כך כאב לי לראות את זה, כיסיתי את פי בידי, כשידי השניה מחזיקה את התמונה, כתפיי רועדות ודמעות מילאו את פניי. לפתע נפתחה הדלת "מה את עושה?!" ..

🙊🙊🙊🙊🙊🙊🙊🙊🙊
תודה שחיכיתם לפרק❤🍯🍪🏡🔝
(אני אוהבת לערבב אימוג'ים לא קשורים)💎💪⚪🏡🍯

The thin borderWhere stories live. Discover now