השיר להפרק: אחד השירים האהובים עלי cruel של זאין מאליק💗
בהינו אחד בשניה כמו זוג מפגרים ןראשינו התקרבו טיפה ולפתע הגור קפץ על אביאל והתיישב לו על הפנים, נשבעת בחיים לא צחקתי כל כך חזק כמו שצחקתי עכשיו, " איככ מה זה תעיפי אותו ממני" לקחתי את הגור לחיקי וצחקתי מנסה לכסות על הרגע שהיה פה בינינו, " מצאתי אותו נטוש אפשר לשמור אותו?" ועשיתי פרצוף כלבלב " הוא חייך אלי והינהן לחיוב קפצתי עליו בחיבוק "נקרא לו גולד" הוא אמר "כי מי שהביאה אותו יש לה לב זהב" הסמקתי והנהנתי בראשי בחיוך ביישני.
לפתע הוא נהיה רציני "מה קרה לך" החיוך ירד מפניי ועיניי התמלאו דמעות שוב, לפתע נזכרתי שאבא שלו האבא הארור שלו אחראי לכך שאין לי אמא ושאני אמורה לשנוא את אביאל אבל כלפי אביאל יש לי רגש אחר. קמתי ממנו מהר ובאתי ללכת כשגולד בידיי, הוא טפס בידי וקירב אותי אליו" מה קרה?" הוא לא הבין " עזוב אותי אני שונאת אותך" הכי כאב לי שזה לא נכון שאני לא שונאת אותו כפי שאני רוצה אולי ההפך.. זה היה כאילו הוא התהפך וחזר להיות אביאל המגעיל והרע, לרגע חשבתי שאולי טעיתי ושאני צריכה לחזור בי אבל זה רק יחמיר את המצב אסור לי להיות איתו אני מתחילה לפתח כלפיו רגשות ואני לא רוצה את זה! אני לא אוהבת אותו. אבל אם נמשיך ככה אני יתאהב בו ואני לא יכולה להתאהב בבן של הרוצח של אימי. פתחתי את הדלת ובאתי לצאת "אמא לא לימדה אותך שאסור ללכת כשמדברים איתך?" אוקיי עד פה יש גבול של סבל שאני מסוגלת לספוג והוא עבר את הגבול הסתובבתי אליו עצבנית " תקלל אותי כמה שתרצה תרים עלי יד כמה שתרצה אבל את אמא שלי אל תערב בחיים שלך!!" צרחתי עליו ובעטתי בו במקומו הרגיש , הוא התקפל לשתיים " את מתה נשבע לך שאת מתה!!" לפתע חזרה אלי הכרתי וקלטתי מה עשיתי רצתי עם גולד לחדרי וארגנתי תיק קטן עם בגדים ופשוט ברחתי לפני שהוא יתפוס אותי ידעתי שהוא יקיים את הבטחתו כמו שאביו קיים.
רצתי במורד הרחוב החשוך עד שנתקלתי במישהו ונפלתי אחורה, "מה לעזאזל?" הוא שאל עצבני וכשראה אותי שבטח נראתי נורא הוא הרים אותי " ס..סליחה" מלמלתי ובאתי ללכת " רגע.. מי את? איך קוראים לך?" " אהה אני בת איכר קוראים לי היילי עכשיו אתה יכול לעזוב אותי? בבקשה?" הוא חייך חיוך מבשר רעות " לא נראלי.. את באה איתי!" פערתי את עיניי וניסיתי להשתחרר מאחיזתו החזקה, אך הוא תפס אותי מאוד חזק , בכיתי וצרחתי מכאב אני בטוחה שיהיה לי סגול ביד אחרי זה. " אריאל?!מה אתה עושה?!!" מישהו צעק לו מאחורה, הוא מילמל שיט ועזב אותי לא לפני שלחש לי באוזני "אני עוד אתפוס אותך נסיכה, את שלי!" בכיתי בבהלה ורצתי לטירה, העדפתי שאביאל יהרוג אותי מאשר להאנס בגיל 17 וחצי ואולי להחטף.
נכנסתי לטירה רצה עדיין בוכה וראיתי את אביאל מחפש אותי כניראה מאוד עצבני לרגע חשבתי לצאת שוב אבל נזכרתי מי מחכה לי בחוץ אז רצתי לחדר קטן, אביאל קלט אותי נכנסת לטירה ורצה לחדר ורץ אחרי עצבני , נעלתי את הדלת בוכה והחלקתי לריצפה כשראשי בין רגליי ואני בוכה, פחדתי ממנו ומהאיום שלו ואביאל?.. איכשהוא ידעתי שלא יעשה לי כלום. בגלל הבית הגדול לקח לאביאל זמן להגיע אליי וכשהגיע וצרח עלי לפתוח את הדלת, אבל לא יכולתי לזוז הייתי מאובנת רק ישבתי ובכיתי וחשבתי מה היה קורה אם לא היו קוראים לאיש הזה שמסתבר שקוראים לו אריאל.. " היילי אני נשבע תפתחי או שאת תהיי בצרות יותר ממה שאת כבר עכשיו בצרות כדי לך לפתוח ואז אולי אחוס על חייך", רציתי לפתוח,אבל לא הצלחתי לזוז העברתי את מבטי הרדוף והדומע על ידיי וכרגע היו מלאות בסימנים כחולים כואבים, ופרצתי בהתקף בכי מחודש, שמעתי את אביאל משתולל בחוץ בועט בדלת ולבסוף שובר אותה ונכנס כולו בעצבים
תודה לכל הבנות שמצביעות ומגיבות אין לכם מושג כמה זה מעודד אותי לכתוב
מאחלת לכולםםם חג שמח וחופשה מהנה💕💕
YOU ARE READING
The thin border
Roman d'amourמסופר על היילי - נערה רגילה בת 17 וחצי והיא בת לאיכר עני, אבא שלה יוגב מאוד אוהב את ביתו ואת אחיה הקטן ניתאי (הוא בן 4 וחצי) אימם ליאל נפטרה לפני כשנה בגלל המלך האכזר ששלט בארצם, מאז היילי נשבעה שתמיד תשנא את כל מי שיש לן קשר משפחתי למלך. למלך יש...
