The thin border

part 13

*פרק 13*
*נק מבט היילי*
"מה את עושה?!" אביאל עמד בפתח הדלת כשעיניו פעורות בזעם "א.. אני, סליחה לא התכוונתי לחטט.." מלמלתי "אבל עשית את זה!" הוא זעם עלי וקרב אליי, ראיתי שהוא מאבד את עצמו, מה הקשר שלהם שככה משפיע עליו "אביאל.." ניסיתי להרגיע אותו "שום אביאל.. הדבר היחיד שביקשתי ממך לא לגעת בו, לא.. לדעתי אפילו ציוויתי עליך לא לגעת, ואת לא יכולת להקשיב לדבר היחיד שביקשתי ממך, אי אפשר לסמוך עליך!" מבטי הפגוע ירד לתמונה שעל ברכיי ודמעות קטנות טפטפו עליה, אביאל ראה אותן והבין כניראה שהגזים בתגובתו "לכי מפה" אמר בקול מאופק והניח את אצבעותיו על גשר אפו ועצם את עיניו בריכוז לשלוט על עצביו "אביאל.." חזרתי כשדמעות גולשות בחופשיות על פניי, כל כך נפגעתי ממנו.. "לכי מפה!" חזר על עצמו בטון גבוה יותר, "טוב" נשכתי את שפתיי מנסה להכריח את עצמי להפסיק לבכות ורצתי החוצה.

מנסה לייבש את הדמעות ישבתי על הספסל בחצר וניסיתי לחשוב מה דפוק בי "טיפשה, למה לא ענית לו, למה נתת לו לגרום לך פאקינג לבכות, הרי גיליתי שהוא בקשר עם הכמעט חוטף שלי! זכותי לדעת מה הקשר בניהם, למה שתקתי.. מטומטמת" מלמלתי לעצמי.

הכעס גוהה בי וידיו מוחות את דמעותיי האחרונות "היילי.. אני..." אביאל התחיל לדבר אבל קטעתי אותו בהנפת יד "אל תטרח הייתי מטומטמת שנתתי לך לצעוק עלי כשאני גיליתי הרגע שלחבר שלי יש תמונה בחדר כשהוא מצטלם עם זה שניסה לחטוף אותי כמה פעמים" קמתי ממקומי בזעם מוכנה ללכת ולא לחזור אבל הוא תופס בידי, לא משחרר "היילי את נגעת בדבר היחיד שאי פעם ביקשתי ממך לא לגעת בו.. " הוא נראה אבוד אך בו זמנית מנסה להחזיק את עצמו מלהתפרץ עלי, נשמתי עמוק " למה הצטלמת עם אריאל? מה פאקינג הקשר בניכם?!" הוא שתק ועיניו בהו ברצפות הלבנות של החצר שלו, אחיזתו בידי נרפהה מעט  "תענה לי! מה הקשר בינך לבין החוטף שלי?!" הרמתי את קולי ומשכתי את ידי מידו באגרסיביות "זה לא עניינך" הוא אמר בשקט, עיניו עדיין כלפי מטה, לא מעז להביט בעיני שכמעט ונתנו לסכר הדמעות להתפרץ שוב, אבל החזקתי אותם בפנים וכעס שוב תקף אותי, יש לו עוד את האומץ לנסות להסתיר ממני את זה ועוד להגיד שזה לא עינייני, גיכחתי בנטול הומור " זה כן עינייני! כמעט חטפו אותי 3 פעמים וכניראה שזה בגללך! אז כן, זה עינייני! זה קשור לבלונדה מהתמונה? מי זאת אביאל? מה קורה פה?"  צעקתי "אביאל תענה לי" צעקתי עליו יותר חזק,  ידו הורמה באויר ותוך שניות הלחי שלי נהייתה אדומה, "כשאומרים לך שזה לא עיניינך אז זה לא עיניינך ושלא תעזי לערב את אנה או לדבר עליה!" אמר בקול קר. הוא סטר לי, הוא פאקינג סטר לי! "אתה.. אתה סטרת לי!" אמרתי בשוק  "את ממש חדת הבחנה" אביאל אמר בציניות, העפתי לו סטירה והוא החזיק את לחיו לא מגיב מרוב הפתעה "אני שונאת אותך"  סכר הדמעות שהחזקתי בפנים נפרץ בכמויות ורצתי מהשער אל הרחוב  כשהדמעות מזורגגות זולגות על פניי וידי מחזיקה עוד את לחיי הבוערת.

רצתי מחבקת את עצמי בעוד התחיל גשם שהתאימו באורך פלא למצב רוחי העגום, מיררתי בבכי תוך כדי ריצה ועת עת החלשתי את מהירותי והתחלתי ללכת בגשם.

"היילי" קולו נשמע מרחוק, הסתובבתי כדי לגלות אותו רץ אחרי באקסטזה הגברתי את מהירות הליכתי אבל הוא היה מהיר יותר, הוא טפס בי וסובב אותי אליו, עיניו הראו מצוקה, כאילו פחד שאברח לו, אבל זה לא נכון, למה שיהיה לו אכפת ממשרתת עלובה כמוני כשיש לו את אנה הזאת.

"את לא מתכוונת לזה" אמר ברוך ואחז בפניי מנסה להתקרב העפתי את ידיו ממני לפני שנכנעתי לחום גופו "אין לך מושג כמה אני כן!" דחפתי אותו והתחלתי לרוץ שוב עד ששמתי לב שעברתי ליד ביתה של חברתי הטובה ביותר מימיי הטובים, כשעוד הייתי חופשיה, פתחתי את דלתה וראיתי אותה יושבת על מיטתה "הייליי" קראה בהפתעה וכשראתה את מצבי מיהרה לחבק אותי חזק,   עיני נשטפו בסכר של דמעות חדשות "מליה" מיררתי בבכי והתחפרתי בין זרועותיה האוהבות של חברתי הטובה "מה יש?" שאלה ברוך.

יצאתי מביתה לאחר מקלחת טובה ושיחת עידוד, היא נתנה לי כיוון ראיה אחר למקרה, הבנתי שעשיתי מעשה אסור ושזה כניראה היה עבר אפל מאוד שלו אם הוא ככה הגיב, אני לא מצדיקה את התגובות שלו אבל הוא צודק חלקית.

עליתי ברגליים רועדות לחדרו של אביאל וראיתי אותו שוכב על גבו כשראשו נשען על ידיו, הגעגוע הכה בי וגמעתי את רוקי בעוד התקדמתי אליו עד שיוכל לשים לב אליי "היילי" אמר בהפתעה והתיישב, התקדמתי אליו והתיישבתי עליו, עיניו הביעו הפתעה ותשוקה כאחת ונשימתי נעתקה מיופיו, קירבתי את פי לאוזנו "תספר לי כשתרצה" נשקתי לאוזנו ארוכות, גופו נדרך והצטמרר והוא טפס במותניי חזק השארתי שובל של נשיקות על לחיו עד לפיו ולקחתי את פיו בשלי, התשוקה שרפה הכל בינינו "אני מצטער" הוא המהם לתוך הנשיקה וידיו התחילו לגשש את גופי ונכנסו מתחת לחולצה, ידיו הקרות הקפיאו אותי וגנחתי מהנאה, ידיי עלו לשיערו ובילגנו אותו לגמרי, התנשקנו בפראות עד שהתחשק לי לשחק מעט.. ניתקתי את שפתיי ממנו באיטיות מענה והוא הצמיד אותם שוב וניתקתי שוב את שפתינו מגחכת וכך חוזר חלילה כמה פעמים, הוא נהם בגבריות וגרם לתחתוני להירטב ולגופי לקפץ על איברו, גיכחתי "אם לא תפסיקי להתגרות בי.." הוא לא הספיק לסיים את דבריו, עיניו הזדגגו בתשוקה ופיו נפער מעט, ראשו נזרק אחורה והוא גנח. המשכתי להתחכך בו נהנית לצפות בו מתענג, הוא הרים אותי והפך אותנו במכה הוא הביט בי ועיניו בוערות "מה את עושה לי?" הוא זעק וצייצתי מעונג מביטה בזקפתו העצומה, הוא קרע מעליו את חולצתו והטיח את שפתיו בשפתיי, העברתי על בטנו את ידי נוגעת לא נוגעת , צופה בו משתגע, לפתע דפיקה על הדלת קטעה אותנו "אביאל אנחנו צריכים לדבר.." קול גברי בקע מאחורי הדלת, אביאל התרומם מעלי במהירות והנחתי את ידי על פי בפחד קמתי במהירות מהמיטה בעוד אביאל לובש חולצה " מה עושים?" לחשתי בלחץ "לארון" אביאל לחש לי , רצתי לארון וסגרתי את דלתיו אחריי מנסה להרגיע את הנשימה וחושבת על מה שקרה כמה דקות קודם, נשכתי את שפתיי חושבת מה היה יכול לקרות אילו אביו לא היה קוטע אותנו, אבל מה שהכי הלחיץ אותי הוא שרציתי את זה.