אלבוס סוורוס פוטר

פרק 1

"סקורפיוס אתה חושב שזה יעבוד?" שאלתי בחוסר ביטחון..
-כן! אני בטוח בזה! ענה לי;
"אבל אתה לא חושב שאולי אחרי הפעם הקודמת הם לא יזהרו יותר ויבדקו אותנו?"
"אולי כן, ובגלל זה אתה תתחקר את אבא שלך ואת דודה שלך כמה שצריך! אבל גם קודם תנסה עוד הפעם לשאול אותם מי ברח, אולי הם ישברו!"
אמר לי בנוקשות.
"אבל סקורפיוס! אתה יודע שזה קשה, אתה יודע שהתרחקתי מהם.." אמרתי בעצב קל.
"-אני מבין.. אבל אתה כנראה לא מבין! זה חשוב, אנחנו חייבים לדעת מי ברח... ה"נביא היומי" עוד הפעם מסתיר דברים כמו בימים שההורים שלנו היו צעירים.. קורנליוס פאדג', שר הקוסמים שהיה אז, הסתיר כמעט כל דבר שקרה כי פחד שכולם יחשבו שהמצב לא תחת שליטה והוא באמת לא היה תחת שליטה.. וולדמורט חזר והוא פשוט לא יכל להאמין לזה.... אבל האנשים היו צריכים את האמת! לא שקרים ש"הנביא היומי" סיפר להם! זה לא טוב מה שקורה שם... אנחנו חייבים לגלות מי ברח.." אמר בתוקפנות לא רגילה לו.
"בסדר, בסדר... אני מסכים. אני אנסה לשאול אותם."
לא הספקתי לסיים את המשפט וסקורפיוס כבר התחיל לצעוק.
"אתה לא סתם תנסה, אתה תחקור אותם בלי שהם יבינו את זה או יחשדו!"
קולו השתתק והוא הוסיף בקול חלש יותר 'מצטער שאני צועק, אני פשוט לחוץ'
"אני מבין..." עניתי;
"לפחות יש לך חשדות מי ברח?" חשבתי על האפשרויות הנתונות, אני לא חושב שזה היה מישהו שלא בצד האפל כי אז לא היו מסתירים מי ברח... זה יכלו להיות נתוניו הקרובים ביותר של אדון האופל שיכל להיות שהם מתכננים משהו או שזה יכל להיות אדם שרוצה לשלוט על עולם הקוסמים ובכן... כאילו להיות במקום מי שוולדמורט רצה להיות והגרוע מכל יכל להיות שדלפי ברחה...
"אתה חושב שאולי דלפי ברחה?" שאלתי. בסתר ליבי קיוויתי שזה נכון אבל גרשתי את המחשבה הזאת ממני, אני לא מאמין שהייתי מאוהב בבת של וולדמורט... המשכתי לחשוב על זה אבל המילים של סקורפיוס קטעו את מחשבותיי: "לא! כלל וכלל לא! זה לא הגיוני!!! שמרו על דלפי יותר מכל אחד אחר שכלוא באזקאבן!! אני פשוט לא יכול להאמין שעם אבטחה כזאת, היא הצליחה לחמוק להם בין האצבעות... ובכל אופן, זה הגיוני, היא חזקה.. ואם היא ברחה, אני לא רוצה לדעת מה היא תעשה לנו. מקווה שהיא לא זאת שברחה." ענה לי בטון מפוחד.
"גם אני... כדאי שאלך לתחקר את אבא שלי."
אמרתי, להפתעתי בבטחון מוחלט.