אלבוס סוורוס פוטר

פרק 13

שתקתי.
לא רציתי לדבר על זה, אבל בסוף נשברתי.
שמתי ראש על הכתף שלו ופשוט בכיתי, הוא לא אמר כלום ופשוט החזיק לי את היד..
לא הייתי צריך יותר מזה, בחיים שלי לא חשבתי שאבא שלי כלכך מדהים..
ידעתי שהוא יקבל אותי תמיד כמו שאני, ולא משנה לו מה אני, מי אני ומה אני עושה..
הוא קיבל אותי ואהב אותי כמו שאני, כנראה כי כשהוא היה קטן, סבא רצה שהוא יהיה מישהו מסוים ויהיה בדיוק כמוהו..
אבל אבי היה יותר טוב, הוא למד מהטעיות של אביו.
כשהפסקתי לבכות סיפרתי לו הכל, את מה שגיליתי, מה שאני מתכוון לעשות עם אלבוס, את המריבה עם רוז, ובכללי, כל מה שטרד את מחשבותיי בזמן האחרון.
אחרי שסיימתי, לרגע אחד שרר שקט וברגע הזה פחדתי שעשיתי טעות ענקית, אבי לא ירשה לי לעשות את זה, הוא יסגור אותי בבית וירחיק אותי מאלבוס וכל העולם יהיה בסכנה..
אבל אז, קרה בדיוק ההפך.
קודם כל הוא הרגיע אותי ואמר לי שרוז עוד תחזור או שאולי אני אמצא אהבה אחרת, יותר טובה מזאת וסידר את מחשבותיי, נרגעתי ואז הוא אמר, "לגבי התכנית..."
למשך שנייה היה שקט ואני עצרתי את נשימתי.
הוא המשיך,
"אני אעזור לכם, הגיע הזמן שמישהו יפעל, ואני בוטח בך ובאלבוס שתצילו את כולנו,"
הוא חייך.
"רוץ עכשיו למעלה ותארגן את כל מה שתתצטרך במסע שלך, אני אמצא לכם כבר מקום מסתור ועזרה בהתחלה.
עכשיו אני אקרא לאלבוס שיתארגן ויבוא לכאן."
הייתי כלכך שמח, הרגשתי הילד הכי מאושר בעולם.
אבא שלי לא רק שהוא הרשה לנו, הוא החליט לעזור לנו.
תהיתי איך לפני זה לא שמתי לב איזה אבא טוב יש לי, הוא כלכך השתנה.
כעבור עשר דקות כבר הייתי למטה עם אלבוס, שלא נדרש לו זמן רב להתארגן והוא הגיע במהירות האפשרית.
יצאנו מחוץ לבית, החזקתי את היד של אבי ושל אלבוס, שהייתה ממש חמימה, הרגשתי צורך עז לנשק אותו, אבל התגברתי עליו ופתאום, כולנו התעתקנו.
השתעלתי.
"מה? מה זה המקום הזה?"
שאלתי,
אבא הסתכל סביב וענה בדרמטיות,
"בן תכיר את אחוזת מאלפוי, בית הילדות שלי!"