פרק 3

142 9 1
                                    

באמצע החדר עמד סקורפיוס ולידו הייתה רוז.
כן רוז, בת דודתי "היקרה והאהובה".
בחיים שלי לא ציפיתי שרוז תסכים להיות חברה של סקורפיוס.
הייתה לי הרגשה מוזרה, זה היה נראה כמו קנאה אבל זה לא היה הגיוני אז פשוט השארתי את זה בצד והמשכתי לצחקק עד שזה נהפך להיות יותר מצחקוק ואחרי כמה שניות קלטתי את עצמי מתגלגל על הרצפה מרוב צחוק ועוד שנייה נחנק!
הם עצרו וסקורפיוס הסתכל עליי במבט מתגונן והתחיל לומר:
"לא! זה לא מה שאתה חושב שזה! אני יכול להסביר! בבקשה תפסיק לצחוק אתה מביך אותי עוד יותר!! ולמה לא דפקת בדלת?!"
-רוז הסתכלה עליי במבט רצחני אך אחרי שנייה התחילה לצחוק בעצמה וסקורפיוס הסתכל עלינו בחוסר אונים.
"מישהו יכול להסביר לי מה מצחיק??"
"את אלבוס אני עוד מבין, אבל רוז! מה את צוחקת? תפסו אותנו מתמזמזים!"
"פשוט אני-"
היא ענתה אך הפסיקה באמצע והמשיכה לצחוק.
ראיתי שהיא כמעט נחנקת וזה הצחיק אותי עוד יותר ועוד שנייה השתנתי במכנס..
סקורפיוס נראה כאילו הוא הולך למות מבושה אז ניסיתי להפסיק ואחרי זמן שנראה כמו נצח הפסקתי ולאחר מכן גם רוז.
"אלבוס, תשכח שראית את זה בבקשה!!"
אמר סקורפיוס ותחינה נשמעה בקולו.
התעלמתי ממנו ופניתי לרוז.
"תגידי, איך בכלל הסכמת לו?? שנאת אותו כלכך למה פתאום התחלתם להיות חברים?!
איך זה קרה?! ולמה לא ידעתי על זה עד עכשיו?!"
הייתה לי נימת קנאה בקול אך כנראה שרוז וסקורפיוס לא שמעו אותה, ויופי שכך..
"תשמע מאז שהצלתם את כולם וכל זה ממש התחברתי לסקורפיוס וסלחתי לאבא שלו," היא ציחקקה.
"בכל מקרה, לא היית אמור לגלות ולראות את זה... לא סיפרנו לאף אחד ורק אבא שלו יודע על זה וכמה שזה לא מוזר הוא קיבל את זה בשמחה, הייתי ממש מופתעת אבל כנראה שהוא כלכך נואש שלסקורפיוס תהיה חברה שאפילו אותי הוא מוכן לקבל," גם כאן היא צחקה.
"ולא תיכננו לספר יותר לאף אחד כי זה מאוד מביך.."
"רגע רגע, למה בכלל סיפרתם לאבא של סקורפיוס ולאף אחד אחר לא?"
שאלתי.
עכשיו כבר סקורפיוס ענה..
"היינו צריכים להיפגש אצל מישהו ורוז לא הייתה בטוחה שההורים שלה יהיו שמחים אם אנחנו נהיה חברים ואני הצעתי לספר לאבא שלי כי אני יותר בוטח בו עכשיו ויופי שבטחנו בו. אז עכשיו אנחנו נפגשים אצלי."
הוא עדיין נשמע מובך אבל פחות.
"ועוד הפעם, אני ממש מצטער שראית את זה.." ונימת צער אמיתי נשמעה בקולו אך היה נראה שרוז לא שמה לב.
אז אחרי שהשוק שלי עבר נזכרתי למה באתי ותיכננתי איך להעיף את רוז..
"אמממ תשמע סקורפיוס היה לי משהו חשוב לומר לך לגבי ה... אמממ משימה שלנו בבית ספר."
סקורפיוס הבין למה אני מתכוון, תודה לאל.
"אה... טוב, רוז יש לנו עבודה ואנחנו צריכים לסיים אותה אולי תבואי בפעם אחרת?
היה כיף אבל בית ספר וכאלה."
הוא אמר בקול כזה שאם היא לא תלך הוא לא יודע מה הוא יעשה לה.
היא ענתה לו שהיא תלך, תודה רבה!
אחרי ששמעתי שהדלת נסגרה מאחוריה אמרתי לו שהם זוג ממש חמוד.
והוא פשוט אמר לי שתוק ותגיד מה אבא שלך אמר לך... כבר לא נשמע שהוא מתבייש.
"טוב אז תקשיב הוא לא רוצה לומר לי כלום וכך גם כל אחד אחר.."
"יש לך רעיון מה נעשה?"
"כן.. יש לי רעיון," הוא אמר לי בקול זומם מזימה שהזכיר לי את הקול של ג'ורג' לפני שהוא עשה למישהו תעלול.
"אז תקשיב..."

אלבוס סוורוס פוטרWhere stories live. Discover now