אלבוס סוורוס פוטר

פרק 16

התעוררתי בבהלה והחנקתי צרחה.
אלבוס התקדם אליי.
"או... אני רואה שישנוני התעורר" הוא אמר
"ישנוני? רגע מה, כמה זמן ישנתי?!"
שאלתי בבהלה
"אל תדאג, לא הרבה יחסית ... ישנת 14 שעות, אני לא יודע מה קרה לך, אבל נראת ממש חמוד ולא רציתי להעיר אותך" הוא הסמיק
הסמקתי גם כן אבל העברתי נושא,
"אוי לא, בזמן שאני ישן דלפי מתכננת איך לתפוס אותנו! אנחנו חייבים למהר!"
קמתי במהירות מהמיטה והתכוונתי לרוץ לספריה.
"אממ מה? מה היא מתכננת? איך אתה יודע?"
הוא שאל בבילבול.
ואז נזכרתי שלא סיפרתי לו על החלום..
נשמתי נשימה עמוקה וסיפרתי את כל החלום בפרטי פרטים.
אלבוס נראה מבוהל.
"אנחנו חייבים לפעול.. מה לעשות?"
הרגשתי שאני חייב לעשות משהו, החלטתי שאני לוקח פיקוד.
"אלבוס, אתה לך להכין משהו לאכול, אנחנו נצטרך הרבה כוחות ואנרגיה בשביל מה שנצטרך לעשות, אחרי זה תעלה לספריה בדחיפות, קח את השרביט כמובן, אני כבר אהיה שם מוכן"
עניתי ורצתי לספריה.
שמעתי אותו במעומעם צועק משהו אבל לא חזרתי לשמוע מה...
נכנסתי לספריה, שכמובן כמו כל חדר באחוזה, הייתה ענקית.
משני הצדדים עמדו פסלים של, נחשים? דרקונים? לא יודע.. אף פעם לא הצלחתי להבין.
הגעתי אל המדפים עם הספרים ללימוד הגנה מפני אויבים, הוצאתי את הספר "הגנה - למתקדמים" של פיליפ הוד, שכתב את הספר ממש לאחרונה.
לקחתי עוד כמה ספרי הגנה והתקפה ואז פניתי למדפים הכי רחוקים בספריה, המדפים האפלים יותר..
הספרים שעל המדפים הללו היו רשומות קללות מאוד מסוכנות וגם שיקויים מסוכנים והגנה מדרגה מאוד גבוהה..
והכי חשוב הוא שאלה היו ספרים אסורים ואפלים, כל מה שלימדו שם, היה מיועד לאוכלי מוות...
כאילו שעוד מישהו חוץ מהם יהיה מסוגל להשתמש בדברים הנוראים האלו,
כמובן... חוץ מאיתנו.
אני לא אומר שאנחנו נהיה מסוגלים, אבל אנחנו חייבים לנסות, זה הסיכויי היחיד שלנו.
לקחתי כמה ספרים והלכתי לשולחן שבאמצע הספריה, הנחתי את הספרים על השולחן והתיישבתי על כיסא, הכנתי גם כיסא לאלבוס, לידי.
התחלתי לעיין בספרים, קודם בספרי הגנה הפשוטים, לא היו שם הרבה דברים שהיו יכולים לעזור לנו, הם היו יותר מדי פשוטים, דברים שאוכלי מוות היו הודפים בקלות.
לאט לאט התחלתי לשים בצד את הספרים, עד שלא נשאר ספר הגנה פשוט אחד, "הגנה - למתקדמים".
עיינתי בו ולא הבחנתי בשום דבר שונה מהאחרים, אבל הייתה לי הרגשה שאנחנו נצטרך את הספר הזה..
עכשיו הגיע הרגע לבדוק את הספרים האסורים..
התחלתי לעיין בהם והזדעזעתי, היו כאן דברים נוראים, לחשים שמעוררים יאוש אצל בני אדם, קללות נוראיות יותר מ'קרושיאטוס', שיקויים ששורפים את הצלעות והכי גרוע, קללה שמכערת לך את הנשמה, מה זאת אומרת? קללה שהופכת אותך לאדם רע, היא מכערת את האופי שלך, אתה הופך להיות אנוכי, מגעיל, בעל רצון להרוג, לגנוב, ולפגוע באנשים אחרים.
סגרתי את הספרים וחשבתי, אבל אז אלבוס נכנס וקטע את חוט מחשבותיי.
"מה עושים?"
הוא שאל תוך כדי ריצה
עניתי בקצרה ובפשטות אך בבטחון, הבנתי שאנחנו צריכים לדעת את כל זה אם אנחנו רוצים להילחם בדלפי. "לומדים את זה"
הצבעתי על כל הספרים האפלים והספר הגנה הפשוט.
הוא הסתכל עליי בפה פעור ורצה לומר משהו אבל הקדמתי אותו.
"כן, אני יודע שזה אפל ונורא, אבל אנחנו צריכים ללמוד את זה אחרת לא נוכל לעצור את... אתה יודע את מי. אז כדאי שתתחיל ללמוד"
הוא סגר את הפה והתיישב לידי.
הוספתי, "אתה יודע מה? לא צריך לפחד מהשם שלה, אנחנו חייבים לעצור את דלפי!"
במילים האלו השתתקתי והרגשתי שאני כאילו עף לאנשהו, ואז פתאום הכל היה שחור ושמעתי קול, שבוודאות היה הקול של דלפי.
"חבל שאתה לא מפחד, כי כדאי לך, אני יודעת איפה אתם" היא התחילה לצחוק, ואני בשנייה, חזרתי למציאות.
הסתכלתי על אלבוס, הצלחתי רק למלמל "תמשיך ללמוד"... ואז התעלפתי.