Running From The Law | TAEKOOK

פרק 3- התכנית

טאהיונג התעורר מאזעקה מחרישת אוזניים. השומרים היו חמושים והם רצו לכל מקום.

"מה זה? מה קורה?" שאל טאהיונג ונתקף בפאניקה.

"כנראה מישהו ניסה לברוח ..." ג'ונגקוק אמר כאילו הוא כבר רגיל לזה.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

הבוקר חלף והאסיר שניסה לברוח, נכשל, ונשלח לצינוק.

האסירים נשלחו לעשות משימות, כך שהם לא יחשבו לברוח גם.

טאהיונג היה אחראי לטיפוח הפרחים בגן, אם זה היה אפשרי בכלל לקרוא לדברים המכוערים בצורה מזוויעה האלה 'פרחים'.

זה הזכיר לו את הימים שבהם הוא עדיין הלך לבית הספר היסודי, שם עשה רק צרות ולא הקשיב למורים. העונש שלו אז, היה גם לטפח פרחים. ההבדל היחידי הוא שעכשיו הוא יודע טוב יותר מאשר אז, כי לא היה לו מושג מה הוא היה צריך לעשות אז.

הוא נאנח והמשיך להשקות אותם.

הוא חיפש את ג'ונגקוק עם עיניו, ולמרות שהוא היה אמור לצבוע את הקיר בלבן, הוא היה מופתע לגלות כי במקום לעשות את זה, ג'ונגקוק דיבר עם החברים שלו.

הוא הביט סביבו כדי לראות שאף אחד לא רואה, והלך אליהם. ככל שהתקרב, הוא יכל לשמוע טוב יותר על מה הם מדברים.

"למדנו לקח חשוב ממה שמין היו שיק עשה. הוא לא היה זהיר ועשה את זה עם חוכמה, אבל אני בטוח שאם נלך לפי התכנית אנחנו נצליח" נמג'ון אמר.

"אבל אנחנו לא יכולים לעשות את זה עכשיו, האבטחה חזקה מתמיד בגללו. אם נעשה את זה עכשיו לעולם לא נצליח" הזהיר יונגי.

השאר הסכימו והמעגל הם יצרו על מנת לשמור על שקט וחשאיות, נשבר.

הם כמעט צרחו את נשמתם החוצה כשראו את טאהיונג, עומד שם מבולבל וסקרן בו זמנית.

"אומייגאד טאהיונג! הבהלת אותי!" אמר ג'ונגקוק וצחקק במבוכה.

"על מה אתם מדברים בכל כך הרבה סודיות?" הוא שאל ושילב את זרועותיו.

הם הביטו זה בזה בהפתעה, עד שג'ייהופ אמר פתאום,

"רצינו לעשות לך מסיבת הפתעה לכבוד היום הולדת שלך, אבל אתה הרגע הרסת את זה"

טאהיונג הביט בהם בעיני הכלבלב העצובות שלו וחשב, יופי, כל הכבוד לך טאהיונג! הם רצו לשמח אותך ואתה הרסת את זה! פשוט נפלא!

"אווו, אל תהיה מאוכזב טאהיונג. הנה, אנחנו יכולים לחגוג את זה עכשיו! סנגיל צ'וקה המנידה,סנגיל צ'וקה המנידה, סארנגהנן קים טאהיונג, סנגיל צ'וקה המנידה!" כולם שרו ביחד.

בהתחלה טאהיונג היה שמח ואפילו הסמיק קצת, עד שזה היכה אותו.

רגע, יום ההולדת שלי יהיה רק ​​מחר, ואני לא זוכר שאפילו אמרתי להם מתי יום ההולדת שלי! הם מסתירים ממני משהו...

"חכו רגע! אין לי יום הולדת היום! חבר'ה מה קורה? מה אתם לא מספרים לי?" הוא שאל.

הם התקבצו במעגל שוב, ודיברו על אם כדאי להם להגיד לו את תוכניתם או פשוט לשקר לו.

טאהיונג רק עמד שם וטפח ברגלו על הרצפה בחוסר סבלנות.

"טוב האם החבר'ה הנחמדים שכאן הולכים לספר לי על מה העניין סופסוף?" הוא שאל לבסוף, ולשם שינוי הם סוף הסוף הפסיקו לדבר והביטו בו.

"ובכן ... אממ.. העניין הוא... אנחנו מתכננים ... אממ.. לברוח" אמר ג'ונגקוק, ולחש את המילה האחרונה, כך שהשומרים לא ישמעו.

"אה נו אז בסדר, על זה עשיתם את כל המהומה? כאילו מה כבר הביג דיל..."

אמר טאהיונג והסתובב כדי לחזור אל מקומו ליד הפרחים, אבל אז, אחרי בדיוק שלושה צעדים זה פגע בו והוא הסתובב אליהם, כדי לראות כי כל החמישה נראים בדיוק אותו הדבר:

עיניים גדולות ופתוחות לרווחה, הפה שלהם פתוח, והם מסתכלים עליו כאילו הם הרגע ראו רוח רפאים. המראה הותיר אותו לצחקק קצת אבל הוא נזכר במהירות במה שהם אמרו לו לפני כמה שניות, ושאל,

"מה?! אתם רציניים?? אממ... ג'ונגקוק, אנחנו יכולים בבקשה לדבר לבד לרגע?"

הוא לחש במבוכה את החלק האחרון. ג'ונגקוק הנהן והם המשיכו ללכת למקום שקט יותר. כשהם הגיעו ג'ונגקוק שאל,

"אז מה זה טה? למה רצית לדבר איתי לבד?"

טאהיונג הסמיק קצת מהכינוי ואמר כשראשו למטה, משחק עם ידיו.

"אממ... ג'ונגקוק.. אני יכול בבקשה לבוא איתכם? אני מתכוון, אני אבין אם אתם לא תרצו, אבל אני באמת אעריך את זה אם תיתן לי לברוח איתכם ... אני ממש התגעגעתי לנונה שלי ואני מאוד רוצה לראות אותה... אם אתה רוצה משהו בתמורה, אני אתן לך הכל, רק בבקשה תן לי לברוח איתכם"

ג'ונגקוק הביט בו וחייך,

"כמובן שאתה יכול לבוא איתנו, אני באמת רציתי לשאול אותך אם תרצה לבוא, אבל יש לנו שני תנאים; טוב בעצם להם יש תנאי אחד, והשני הוא שלי.." הוא אמר ומיד טאהיונג הסתכל עליו עם עיניים נוצצות מאושר.

"כמובן! אני אעשה כל דבר! אני כל כך מודה לכם ג'ונגקוקי!!! בבקשה תגיד לי מה התנאים"

"אוקיי, טוב ... על הראשון אנחנו צריכים לדבר עם השאר כדי שתבין טוב יותר. והשני ממש פשוט, רק צריך לעשות פעולה אחת"

"אוקיי, ומה היא?"

טאהיונג שאל מלא סקרנות, אבל התשובה שקיבל הייתה מפתיעה ולגמרי בלתי צפויה.

"תנשק אותי"

"מה?!"

"אמרתי, תנשק אותי"